שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 3

מועצה אזורית חוף השרון

ישיבת מועצה

ישיבת מועצה מס' 3

שהתקיימה ביום ראשון, ()30/12/2018

נוכחים:

מר אלי ברכה - ראש המועצה

מר מאיר דור - חבר מליאה שפיים

גב' תמנה שמאלי - חברת מליאה אודים

מר בן הטה - חבר מליאה גליל ים

מר אנדי וולף - חבר מליאה חרוצים

מר ברק בן אריה - חבר מליאה געש

גב' מירב קורן - חברת מליאה בצרה

גב' אורלי עמיר - חברת מליאה בני ציון

מר גילי בן יקר - חבר מליאה רשפון

מר שרון רומם - חבר מליאה כפר נטר

מר דני מנהיים - חבר מליאה ארסוף קדם

מר שוקי ארליך - חבר מליאה ארסוף

גב' מרים דרוק - חברת מליאה יקום

גב' צילי סלע - חברת מליאה בית יהושע

מר פבלו לם - חבר מליאה תל יצחק

מוזמנים:

עו"ד עמיחי ויינברגר - יועץ משפטי

גב' הילה טרייבר - מנכ"לית המועצה

גב' אורלי רזניקוב - מבקרת פנים

גב' אולגה ששקיס - גזברית המועצה

גב' שוש אקהאוז - מנהלת מחלקת חינוך

גב' יקירה בלכמן - מנהלת הגיל הרך

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

מר אליעד ויסמן - מנהל היחידה לנוער ספורט וצעירים

גב' רעות חזן - עוזרת מנכ"לית המועצה

פרוטוקול

אלי ברכה:

אחר צהריים טובים, הילה אמרה לי פה בצד לגבי העובדה שאנחנו נפגשים בועדות

ומליאות זה צפוף וקרוב מאוד זה התחלה, זה התחלה צריך להדביק פערים אחר

כך זה ילך ויהיה דליל. דבר אחד אני יכול להגיד לכם גם את זה, דבר אחד אני יכול

להגיד לכם מי שלא יגיע יבחר לועדה. שלום לכולם כל אחד שיגיד את שמו, נתחיל

אולי מעובדי המועצה ואחר כך חברי המליאה בסדר.

הילה טרייבר:טוב נתחיל נמצאים פה מחלקת חינוך על גווניה, נתחיל בשוש בהצגת תכנית עבודה.

שוש תציג את המחלקה שלה.

שוש אקהאוז:אז קודם כל שלום לכולם אני שוש אקהאוז ממחלקת חינוך תרבות נוער וספורט

נמצאים איתנו יקירה מנהלת היחידה לגיל הרך וליאת מנהל היחידה לנוער צעירים

וספורט, ילדים כוכו'. אנחנו נתחיל מהמבנה הארגוני לפני זה אני רוצה לומר כמה

מילים, אתם ככה בתחילת המסע שלכם של הקדנציה הזאת ואני לקראת סיום, אז

אתם בוודאי יודעים שאני עוד מעט פורשת ואני שמחה ונרגשת שזאת תהיה הפעם

האחרונה שאני מציגה את התקציב, את התקציב של המחלקה לחינוך בחוף השרון

ובכלל כי אין לי שום כוונה ללכת לשום מקום אחר. מבנה הארגוני של המחלקה

אני מקווה שאתם רואים מה שמאפיין את המחלקה זה שחלקה זה בעצם מבנה דו

רובדי, אם אנחנו מסתכלים אנחנו יכולים לראות מצד ימין יש לנו מרכזי נוער

בישובים, יש לנו רכזים של תנועות נוער ובקצה השני מצד שמאל יש לנו רכזות

הגיל הרך בישובים, זה לא ממש ניהול חד רובדי כמו שאנחנו מכירים כמו מנהלת

השירות הפסיכולוגים והפסיכולוגיים שכפופים לה, כמו למשל מנהל היחידה לנוער

והכפופים לו, זה מה שאנחנו קוראים ניהול דו רובדי שהוא מאפיין בחלק מהעבודה

את המחלקה לחינוך. אני רוצה בגדול לומר שבתוך החינוך יושב נכון להיום ואנחנו

תיכף נדבר גם על איזה שינוי ארגוני שמובל במועצה, אנחנו מדברים על הנוער,

צעירים וספורט, אנחנו מדברים על השירות הפסיכולוגי, אנחנו מדברים על הגיל

הרך, ועל הטיפול בפרט, שזה קצינת ביקור סדיר והטיפול בפרט, אלה בעצם

היסודות של המחלקה לחינוך יש גם את הספרייה האזורית, יש גם את

הקונסרבטוריון, אבל אלה בעצם היסודות שעליה מושתת העבודה החינוכית של

המחלקה לחינוך, אז אמרתי הגיל הרך, נוער, חינוך לא פורמאלי, שירות פסיכולוגי

וטיפול בפרט. כשאנחנו מסתכלים אנחנו רואים בעלי תפקידים נוספים ואני

ברשותכם אחריב בכמה מילים, מאפריל שנה שעברה אנחנו עסקנו פה במועצה

בתהליך מאוד, מאוד משתף של קראנו לו בעצם לבנות מרחב בטוח לנוער, איך

אנחנו מתמודדים לא אחרי אלא לפני, איך אנחנו מונעים התנהגויות מצמצמים

בעצם התנהגויות מסכנות בקרב בני נוער, ישבנו בתהליך מאוד, מאוד משתף והגענו

למסקנות ואנחנו יכולים לראות במבנה הארגוני הזה את ההשלכות, את התוצאות

את הפרי בעצם של אותו תהליך מאוד, מאוד משתף מקצועי ורחב שעברנו. אנחנו

יכולים לראות את זה בשינוי שנעשה במחלקת הנוער, כאשר אנחנו עובדים ואחר

כך אליעד ירחיב את הדיבור על זה, אנחנו עובדים לא רכז הדרכה באופן כללי אלא

ב.ש.ג עמוד 2 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אנחנו עובדים לפי שכבות, יש לנו רכז ל – ז' – י' ויש לנו רכז ל – יא' – יב', אנחנו

רוצים לראות יותר את הילדים, יותר להכיר את הילדים ואופן המבנה הזה מאפשר

לנו יותר להכיר ולהגיע ליותר ילדים. שני תפקידים נוספים שמצטרפים הם עוד לא

מאוישים זה אחד רכז מניעת התנהגות סיכונית, הגדרה של זה רכז מנהל היחידה

למניעת אלימות ועבריינות זה של המשרד לביטחון פנים משרה מלאה יש מכרז ב –

9 לחודש אני מקווה שהמשרה הזאת תאויש זה מה שהיה ליזי בעבר הוא יהיה

אחראי גם על סיירת הורים, וזה בעצם על כל מגוון, על כל האוכלוסייה זה יכול

להיות גם עבריינות בשטחים חקלאיים, עבריינות בתנועה, על הכל, ממש על כל

האוכלוסייה בשטח המועצה.

הילה טרייבר:

שוש רק לזה זה הרחבה של משרה קיימת.

שוש אקהאוז:

כן של מה שהיה של ליזי, כן שהיתה בחצי משרה, והמשרה השניה זה חצי משרה

של רכז להבה רכז להבה זו משרה שבעצם יש אותה של משרד החינוך להבדיל

מהמשרד לביטחון פנים של המשרה הקודמת שראו לנכון שרק במועצות אזוריות,

במרחב הכפרי יש צורך ברכז להתנהגויות סיכוניות לבני נוער בגלל המבנה של

מועצות אזוריות, המרחקים בין הישובים, האפיונים ואנחנו זכינו השנה להצטרף

לתכנית הזאת, כאשר במקביל לרכז להבה בחצי משרה אוטומטית משרד הרווחה

מקצה חצי משרה עובד סוציאלי נוער, עובד סוציאלי להבה זה נקרא שהוא עובד

יחד ובעצם משלים את העבודה החינוכית שעושה רכז להבה. אנחנו מאמינים

שהפונקציות האלה יחד עם השינוי הארגוני באמת ישפר מאוד את העבודה סביב

העבודה של מניעת התנהגויות סיכוניות, ונוער בסיכון ויתן מענה לצרכים האלה.

אורלי עמיר:

מה זה להבה מה ראשי התיבות של זה?

שוש אקהאוז:

זהו בשקף הבא חשוב היה לי, בשקף הבא אנחנו פירטנו את, אני לא זוכר מה ראשי

תיבות של להבה, לא זוכרת בדיוק, בכל אופן חשוב היה לי להראות את ההבדלים

בעצם בין בהגדרת התפקיד, בכפיפות, בתחומי האחריות, ובממשקים של מנהל

התחום מניעת אלימות ופשיעה, של רכז להבה ושל עו"ס להבה שזה תקן חצי תקן

של משרד העבודה והרווחה שבעצם ניתן אוטומטית שמועצה אזורית מקבלת תקן

רכז להבה. אז כבר בעצם הסברתי מה זה התפקיד של מנהל תחום אלימות

ופשיעה. רכז להבה אמור להכיר את כל הילדים, בני נוער שהם מכיתה ז' עד יב'

בסכנת נשירה או שהם כבר בנשירה גלויה או סמויה, לגבש להם תכניות עבודה

בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, עם בתי הספר, עם הישובים, עם תנועות

הנוער, ובעצם לעזור לתחזק את אותם ילדים על מנת שיוכלו להתמודד עם

הקשיים ולסיים יב' בהצלחה. אנחנו ממשיכים קצת פרטים, נתונים אז יש לו 27 גני

ילדים בגילאי 3 עד ,6 מתוכם 3 מנוהלים על ידי המועצה, זה גני בצרה השאר

מנוהלים על ידי הועדים בישובים, סך הכל 686 ילדים בגילאי 3 עד .6 יש לנו 4 בתי

ספר יסודיים, ויצמן 599 ילדים, חובב ,308 אדם וסביבה 398 זה כבר 402 מנוהל על

ידי געש יקום, 50 אחוז ילדי מועצה חשוב לי להדגיש שעד לפני שנתיים באדם

וסביבה אחוז ילדי המועצה היה 30 אחוז, השכונה החדשה דרך אגב הוסיפה נכון

להיום 24 ילדים השכונה של צוקי ארסוף געש, השכונה החדשה שהיא בעצם חלק

מקיבוץ געש הוסיפה לבית הספר 24 ילדים נכון להיום אני יודעת שכבר יש כוונה

שאנשים שכרו או קנו ונכון יש 108 יחידות דיור כבר בדקנו נכון להיום כ – 50 אחוז

ב.ש.ג עמוד 3 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

מהם מאוישות כבר זאת אומרת שיש צפי לגידול נוסף באדם וסביבה של ילדי

מועצה, בנוסף יש זליגה מבתי ספר במועצה לבית ספר אדם וסביבה, בעיקרון

אנחנו לא עומדים בפני הורים שמעוניינים שהילדים שלהם ילמדו בבית ספר אדם

וסביבה שהוא בית ספר מוכר ורשמי לא פרטי אני תמיד חוזרת על זה כי תמיד יש

תחושה שהוא בית ספר פרטי ממש לא והוא קצת שונה, הוא קצת שונה בתפיסה

ובלמידה, לומדים בתלתלונים א-ג' יחד, ד-ו ביחד הוא קצת שונה ואם הורה מרגיש

שהילד שלו שזה מתאים לתפיסת עולמו אז זה בסדר אנחנו מאפשרים מה שכן

אנחנו רק אומרים שזה לא, ההסעות הם כמובן באחריות ההורים כי יש אזורי

מיפוי ולפי אזורי המיפוי אנחנו כמובן מקבלים את התקציב ממשרד החינוך. אנחנו

תומכים בכל ילד מועצה בדיוק כמו בילד מועצה בויצמן ובחובב זה מאוד משמעותי

לתקציב בית הספר ואנחנו מאוד מעורבים במה שקורה בביתה ספר.

שוקי ארליך:

ו – 50 אחוז האחרים.

אלי ברכה:

לא תומכים בילדי ...

שוקי ארליך:

אז איך 50 אחוז...

שוש אקהאוז:

בעבר בית הספר קיבל באופן אוטומטי את ילדי הגנים שלמדו בגעש ויקום

אוטומטי לבית הספר לא יותר, כל ילד חוץ שהוא לא גר בגעש או יקום חייב לעבור

דרך המחלקה לחינוך יש לנו קריטריונים מאוד ברורים.

שוקי ארליך:

אז בדרך כלל 50 אחוז הם ילדי מועצה ו – 50 אחוז כאלה שלא גרים במועצה.

אלי ברכה:

שני דברים להבהרה אחד אנחנו לא תומכים בילדים האלה הרי המועצה מעבירה

בסביבות 4200 ₪ פר תלמיד לבית הספר אנחנו מעבירים לבית הספר הזה רק לילדי

מועצה לא לילדי חוץ שהם לא חוץ מועצה, דבר אחד. פעם זה היה גם מתווה שאם

נרשם לאדם סביבה אוטומטית נכנס לתיכון אצלנו חטיבת הביניים ואז וגם את זה

הפסקנו ואנחנו לא מקבלים ילדי חוץ.

אנדי וולף:

אז איך מתקיים הבית ספר בכך שמקבל חצי מהתקציב שהיה צריך לקבל.

שוש אקהאוז:

מי שבא מבחוץ הוא לא, אני חייבת לתקן הוא לא חצי פרטי, עבור הלימודים עד

שעה אחת הוא בית ספר מוכר ורשמי תשלומי ההורים כמו בויצמן וחובב וכמו כל

בית ספר אחר. אלא מה היא מאחר ובית הספר עובד 5 ימים עד שעה ארבע אז

מאחת עד ארבע משלמים עבור צהרון בעצם וזה התשלום של ההורים.

אנדי וולף:

וזה מכסה את ה – 50 אחוז החסרים.

ב.ש.ג עמוד 4 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שוש אקהאוז:

כן בדיוק. בית ספר גשר משותף לרשפון גליל ים וכפר שמריהו הוא בית ספר

משותף לכפר שמריהו ולחוף השרון, הוא בעצם מנוהל ככה כל השנים על ידי

מועצה מקומית כפר שמריהו. נכון להיום ,50 51 אחוז כמעט הם ילדי מועצה בתוך

בית הספר גם עם בית הספר הזה אנחנו מנהלים דיאלוג שוטף לקידום הילדים.

אנחנו גם כל תכנית שיש לנו לבתי הספר שלנו במועצה אנחנו מצרפים גם את בית

ספר גשר כי אנחנו כמובן לחלק היחסי של ילדי המועצה, אנחנו בהחלט רואים גם

בילדי רשפון גליל ים חלק מהתכנית הכוללת של ילדי המועצה.

שרון רומם:

רגע ילדי כפר שמריהו כן ממשיכים לחוף השרון אם הם רוצים.

שוש אקהאוז:

הבוגרים של ארבעת בתי הספר האלה ממשיכים בעצם בבית החינוך שלנו חוף

השרון, חלק מהילדים של כפר שמריהו מעדיפים מיעוטם האמת בשנים האחרונות

מיעוטם מעדיפים ללמוד בהרצליה, חלק הרוב בחטיבת הביניים עוברים ל – ז',

חלקם מיעוטם בין ט – ל – י, ועד חטיבה עליונה מעדיפים יש להם חברים והרצליה

מעדיפים לעבור להרצליה.

הילה טרייבר:

והחצי ה – 50 אחוז של תלמידים שהם לא ילדי מועצה לא ממשיכים אוטומטית

לחוף השרון.

שוש אקהאוז:

אלי אמר את זה.

הילה טרייבר:

בגשר ממשיכים באדם וסביבה רק 50 אחוז.

אלי ברכה:

ההתייחסות לכפר שמריהו, כלומר גליל ים ורשפון בחוף השרון אבל כפר שמריהו

כאילו הם בחוף השרון.

שושי אקהאוז:

בבית החינוך שלנו יש לנו 1292 תלמידים, אנחנו בשנים אחרונות כמעט לא

קולטים לחלוטין ילדי חוץ רק אם חסרים לנו כמה תלמידים כדי לפתוח את הכיתה

השישית אז אנחנו מקבלים על מנת שנוכל לפתוח 6 כיתות, ולצמצם קצת את

מספר הילדים בכיתות. כמובן לומדים איתנו המחוננים, מחונני הספורט שהם

בעצם מתגוררים בפנימייה בווינגט הם באים ללמוד אצלנו חוץ מזה רוב הילדים

הם ילדי המועצה. אני רוצה לומר שאנחנו סיימנו בשנת לימודים הקודמת תשע"ח

עם 97 אחוזי זכאות לבגרות עם כיתת חינוך מיוחד שסיימה יב' השנה, זה כיתה

ראשונה שלנו של חינוך מיוחד וכמובן עם כיתת אתגר, וכמובן עם כיתת מב"ר

אנחנו לא מוותרים על אף ילד. ילדים עם צרכים מיוחדים זה של חינוך מיוחד.

אחת השיחות הראשונות שהיתה לי עם אלי שהגעתי לפה אני זוכרת שאמרתי לו

אתה יודע אלי שנוסעים בכביש החוף כביש 2 יש שלט, מגיעים לחוף השרון יש שלט

נורא גדול על הכביש שאומר בחוף השרון אין ילדי חינוך מיוחד, אז אלי לא הבין

בדיוק על מה אני מדברת, אני אומרת לו אלי אין בית ספר לחינוך מיוחד איך זה

יכול להיות איפה כל הילדים ואז התחלתי ככה ללמוד יותר כל הילדים יוצאים

ב.ש.ג עמוד 5 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

החוצה ולומדים בעצם מחוץ למועצה. אז ברור שאנחנו מאוד רוצים שהילדים

ילמדו אצלנו בקהילה שלנו ואנחנו כל שנה בודקים היטב האם אנחנו יכולים

לפתוח כיתת חינוך מיוחד כדי לפתוח כיתת חינוך מיוחד אנחנו צריכים שהם יהיו

מאותה שכבת גיל, יהיו לפחות 6 ילדים עם אותו אפיון כי כמובן יהיה דומה לקויות

למידה ואוטיזם, לנכות כזה או אחרת לבעיות אישיות וממש, ממש אנחנו לא

מצליחים וגם אם אנחנו פותחים המועצה, צריך לקחת בחשבון אם אנחנו נפתח

בשנה הבאה גן חינוך מיוחד תיאורטית נגיד שנפתח בבצרה גן חינוך מיוחד רשפון

יצטרכו לנסוע לבצרה, געש יצטרכו לנסוע לבצרה כולם ולפעמים זה יותר רחוק

מאשר געש למשל או שפיים שיסעו להרצליה לגן חינוך מיוחד צריך לקחת את זה

בחשבון. זאת אומרת יש פה כל מיני משתנים שצריך לקחת אותם בחשבון אבל

אנחנו מאוד, מאוד משתדלים יש לנו השנה 3 כיתות חינוך מיוחד בבית החינוך,

למדנו לעבוד איתם, הצוות למד לעבוד איתם מאוד, מאוד יפה , הכיתות מאוד

מוצלחות. אנחנו אחד האתגרים שלנו לשנה הקרובה היא לפתוח גן חינוך מיוחד

במועצה וגם כיתת חינוך מיוחד בבית ספר אמנם היא תהיה דו שנתית כי אנחנו לא

יכולים בשכבה אחת למצוא אבל דו שנתית והיא תיתן מענה כן בתוך הקהילה

בתוך בית הספר שלנו. יש לנו סייעות אישיות בגנים, בתי הספר, 46 תקשיבו

המספר עולה זה פשוט מדהים, אנחנו הולכים גם לקראת רפורמה בחינוך המיוחד

שגם ילדי החינוך המיוחד שהם ילמדו בתוך בתי הספר אני לא יודעת כמה סייעות

יהיו נחייה ונראה, בכל אופן סייעות רפואיות שזה לילדים עם אלרגיה מסכנת חיים

או אפילפסיה או דברים מאוד משמעותיים יש לנו 10 סייעות ל – 8 ילדים, למה 10

ל – 8? כי יש ילדים שזקוקים כל השבוע לסייעת צמודה, יש לנו סייעות אישיות

לילדים דיפרנציאלים ,36 אנחנו נותנים, המועצה נותנת סייעת על פי קריטריונים

מאוד ברורים של משרד החינוך צריך בכלל להיות אבחנה מאוד, מאוד ברורה אם

זה של התפתחות הילד, אם זה של פסיכיאטר שמזכה בסייעת, לא כל אישור

הרופא כתוב הילד זקוק לסייעת ברור שזה לא תופס, ויש לנו 36 כאלה יש לנו 4

סייעות כיתתיות ל – 3 כיתות, בבית החינוך. סך הכל מספר ילדי החינוך.

גילי בן יקר:

נתמך על ידי משרד החינוך התקציב הזה נכון?

שוש אקהאוז:

בטח 70 אחוז כל הסייעות.

הילה טרייבר:

70 כאילו בפועל זה יותר ,60 40 או ,50 50 והם לא משלמים נסיעות, והם לא

משלמים את זה, והבראה נותנים ממש את הבסיס בדיוק השנה לפני התקציב זה

קפץ כל שנה זה קופץ עשינו בדיקה ו – ,60 40 משהו כזה. הם מעבירים 60 ואנחנו

.40

גילי בן יקר:

איפה הגן חינוך מיוחד יהיה?

שוש אקהאוז:

עוד אין לנו, אנחנו בודקים את ההיתכנות של זה קודם כל אנחנו בודקים את

ההיתכנות מבחינת ילדים ואפיון ואחר כך ממקדים אנחנו נבדוק על פי חוק. אז

אמרנו מספר ילדי חינוך מיוחד ,67 מספר ילדי חינוך מיוחד שלומדים במועצה 16

אני מאוד מקווה שנוכל לתת מענה נכון ומקצועי לא בכל מחיר נכון לפתוח גן או

כיתת חינוך מיוחד אלא רק אם אנחנו בטוחים שאנחנו עושים את הדבר הנכון ולא

ב.ש.ג עמוד 6 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

מוותרים על המקצועיות למען להישאר בתוך הקהילה.

שוקי ארליך:

שאלה לגבי הצד השני של הספקטרום לגבי תכניות למחוננים, אפילו לא ראינו

התייחסות יש משהו מיוחד?

שוש אקהאוז:

תראו בבתי הספר תלמידים המאותרים מחוננים לומדים יום בשבוע במסגרת של

משרד החינוך יום בשבוע יום שליפה מה שנקרא, א נחנו המועצה נותנים הסעה זה

לא אצלנו יש מרכז אנחנו, ברובין הם מוסעים ילדי רשפון לומדים יחד עם ילדי כפר

שמריהו בחטיבת ... בהרצליה מרכז כזה לשליפה. סיכום ,2018 הישגים אז ככה

שנת 2018 היתה שנה שהציבה לנו אתגרים לא צפויים לצערנו הרב, במהלך השנה

נעשו מהלכים מאוד משמעותיים שהרחיבו בעצם את מטרות העבודה שכמובן לא

יכולנו לצפות אותם מראש ולקחו את כל שותפי התפקיד במועצה לתהליך חשיבה

מרתק אני כמובן זה קצת אולי אמורפי אבל למי שלא מבין למה הכוונה זה אחרי

ההתאבדות של נוגה והניסיון התאבדות וכל התהליכים שעברנו מאז אנחנו הקמנו

צוות חשיבה ויצאנו לתהליך באמת שהוא היה מרתק של חשיבה. אז כאמור כל

המטרות של 2018 הושגו ואף הורחבו אנחנו דיברנו על חיזוק וביסוס שיתופי פעולה

עם המחלקה לשירותים חברתיים ברווחה, גיבוש תכנית להתמודד עם נוער בסיכון

והתנגדויות סיכוניות כולל גיבוש תכנית מועצתית להתמודדות עם שתיית אלכוהול

ועישון סמים , והידוק האיתור והטיפול בפרט תיכף בשקף הבא אני קצת ארחיב על

זה. אז האתגרים איתור ילדים בגנים, בגני הספר שהמערכת מתקשה לקבל ומתן

כלים לצוות החינוכי על ידי מנתחת התנהגות. חברים אנחנו הכנסנו מנתחת

התנהגות לגני הילדים, לבתי הספר זה דיסציפלינה היא נותנת מענה לילדים שהם

לא ממש ילדי קצה שעולים לנו לישיבות היוועצות, ועדות השמה, אלא ילדים

שמאוד מטרידים את הצוות, לפעמים לא מאפשרים למידה בכיתה ומנתחת

התנהגות נכנסת, מאבחנת נותנת הנחיות מאוד ברורות לתהליך סיסטמאתי ואנחנו

רואים, אנחנו עוקבים אחרי זה ויש וזה מאוד מדאיג ואנחנו רואים שיפור, מאוד

מאוד משמעותי בהתנהגות של הילדים. ... לאירוע התאבדות על כל הגזרות,

תנועות נוער, ביתה חינוך, בית ספר ויצמן, כפר נטר כמובן, טיפול בניסיון

התאבדות ומעקב רציף אחר תלמידים במצוקה, בעקבות האירועים, הובלה ושיתוף

הרווחה והנוער בתהליך החשיבה על יצירת מרחב בטוח לנוער. אני מחזירה אתכם

לשקף הראשון על המבנה שזה תוצרים של אותה חשיבה.

תמנה שמאלי:

שוש אולי זה לא קשור אלייך אבל מלווים גם את המשפחות, את המשפחות של

ילדים במצוקה?

שוש אקהאוז:

כל הילדים שאנחנו איתרנו וסימנו אנחנו חילקנו את העבודה עם הרווחה, שירות

הפסיכולוגי, אנחנו באירוע קיבלנו תגבור של פסיכולוגים מנתניה, יחד ושיתוף עם

הנוער כל אחד מי שמכיר את הילד, תמיד עם עבודה עם המשפחה.

אנדי וולף:

בסדרי גודל כמה ילדים?

שוש אקהאוז:

זה הלך והצטמצם בהתחלה כמובן היו לנו הרבה יותר ילדים שהיו זקוקים לליווי

ב.ש.ג עמוד 7 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

צמוד ואחר כך בעבודה זה הלך והצטמצם אבל בהתחלה היו לנו 20 ילדים שאנחנו

היינו מוטרדים והם היו זקוקים לליוויים של היועצת, של פסיכולוגים של בית

הספר, פסיכולוגים אחרים של השירות הפסיכולוגי שלנו, ליווי של הנוער ולאט,

לאט הדברים החלו להירגע.

תמנה שמאלי:

שאלה אחרונה בעניין הזה איך אתם יודעים זאת אומרת התאבדות זה מקרה קצה

אבל איך אתם מאתרים או יודעים אם יש איזה משפחה במצוקה או ילד בתוך

משפחה במצוקה, אתם פרו אקטיביים בעניין הזה או רק אם ניגשים אליכם?

שוש אקהאוז:

תראי זה מתחיל בדרך כלל מצד אחד מהמחנכת בכיתה ומצד שני הרבה פעמים

מגיעים דרך אליעד, דרך הלא פורמאלי, דרך בני נוער שאומרים תשימי לב אני

מודאג ל... והיו לנו כאלה.

הילה טרייבר:

אני אחזק את זה שאחת הסיבות לגיוס מרכז להבה זה בדיוק הנושא הזה שיהיה

מישהו שהרבה יותר יסתובב בתוך בתי הספר ויאתר את הילדים, הרעיון היה

לעבות בעצם מה שקורה היום ולהיות נוכחים יותר ויותר בהתקדמות לא

פורמאליות בתוך בית ספר.

אלי ברכה:

במקום להגדיר רק ילד בסיכון וניסיון לאתר את הילדים בסיכון מדובר על

פעילויות שהם בסיכון ואז אתה רואה דברים שקורים, מתנהלים, התנהגות

שמתרחשת ואתה שואל את עצמך הנחנו את העירייה בעניין הזה.

שוש אקהאוז:

אז המטרות 2019 אמרנו זה חוזר כחוט השנים מאז הכפר הראשון מציאת מרחב

בטוח במועצה בכלל ובבית החינוך בפרט בעקבות מסקנות תכנית העבודה שהוגשה

בשנת .2018 אנחנו מדברים גם על עיצוב בית החינוך גם בעקבות האירוע וגם

אירועים נוספים אנחנו הרגשנו צורך במועצה לנצל את בית החינוך גם בקרב

הקהילה שלנו בייחוד בקרב הקהילה שלנו אנחנו ניסינו לשפר את הדיבור של

העשייה החינוכית בבית החינוך בדגש על ערכים, חדשנות לא על הישגים כי הישגים

אתם יודעים זה תמיד מתפרסם וזה מספרים אנחנו מדבירם יותר לתת תחושה

להבין באמת את העבודה הערכית ואת היוזמות ואת החדשות בבית הספר. אנחנו

חושבים שגם צריך לעבוד על הנראות של בית הספר, על הצביעה החיצונית משהו

שיתן קצת רוח חדשה בבית הספר, אנחנו הולכים לקראת בינוי כיתות לימוד

לשיפוץ האודיטוריום, שילוב מאוד חשוב אחד היעדים שהצבנו למחלקה של אליעד

זה שילוב ילדים ובני נוער שאינם לומדים במועצה, ילדים שהם שקופים לנו במהלך

השנה שהם לא בתנועת הנוער והם לא לומדים אצלנו לראות אותם, להגיע אליהם,

יעד חשוב זה העברת ניהול המחלקה בצורה מיטבית, אני חלק מהעניין אני לא

הצגתי תאריך שאמרתי פה אני עוזבת והולכת, אני כמובן אעשה חפיפה וכשאני

ארגיש שזה יושב טוב אז ככה בהחלטה משותפת נחליט מתי אני יוצאת. הגדלת

מצבת גני המועצה, גנים נוספים שעברו לניהול המועצה, פתיחת גן חינוך מיוחד

דיברנו, פתיחת כיתת חינוך מיוחד בבית ספר יסודי, ופתיחת חווה חקלאית

טכנולוגית, אני לא יודעת להרבות במילים על זה אבל בעיקרון התקבלה החלטה

שבמועצה תיפתח חווה חקלאית טכנולוגית, הילה את רוצה כמה מילים להרחיב

בנושא.

ב.ש.ג עמוד 8 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

חווה חקלאית זה בעצם משרד החינוך מציע למועצות בקול קורא לפתוח מה

שנקרא חווה חקלאית, כל רשות יכולה לקחת אותה לאיזה כיוון שהיא רוצה,

אנחנו רצינו לקחת אותה לכיוון של חווה חקלאית טכנולוגית. השטח כנראה אנחנו

עוד לא זה, זה יבוא לפה להחלטת מליאה שזה יבשיל לזה אבל השטח כנראה יהיה

שטח שתיתן נווה הדסה, המוסד מוסד חינוכי כמו כל בית ספר אבל לא לומדים שם

ילדים אלא יותר באים מבתי הספר שאצלנו לקבל שיעורים בנושא של וחיצוניים

לקבל שיעורים בנושאים האלה, בנושא של חקלאות טכנולוגית ולפתח, היינו

במשהו דומה בעין שמר משהו מאוד מרשים, אז הסיטואציה, המקום היחידי

שאפשר להקים בו כרגע חווה חקלאית, זה נווה הדסה.

שוקי ארליך:

אז למה זה חסרון אולי כדאי לחבר את זה לנווה הדסה מעבר לשטח.

הילה טרייבר:

ניסינו אי אפשר, כי משרד החינוך נותן את הסמל מוסד למועצה ונווה הדסה הוא

לא אחד מבתי הספר של המועצה, והסמל הוא סמל של בית ספר יסודי ולא של

תיכון. היינו שוקי מה שאתה חשבת חשבנו,, ניסינו התחלנו בעצם משם המליאה

הקודמת בכלל קיבלה החלטה שנווה הדסה תפעיל את המקום הזה, ואז הבנו שזה

לא ילך.

אלי ברכה:

נווה הדסה רצו אמרנו לישובים שלנו זה לא רלבנטי שנווה הדסה יקחו, עשינו

מהלך שלם ואז הסתבר שנווה הדסה לא יכולה, משרד החינוך נורא רוצה לתת את

זה לחוף השרון, דרך חוף השרון אז היתה החלטה האם מוותרים או שומרים את

זה פה והחלטנו החלטת ביניים הכל ניתן לשינוי אמרנו בוא נמשיך לשמור את זה

בחוף השרון.

שוקי ארליך:

שקלתם לקחת את ... בתור יועץ. מי זה עין שמר יונתן גבע?

הילה טרייבר:

אנחנו נפגשנו איתו הוא אמר לנו שהוא יעזור לנו בהקמה. הוא עזר בהקמה

בירושלים ואנחנו ניקח אותו גם לפה, ואנחנו כרגע עוד לא, עוד אפילו האדמה לא

מוקצית אז ככה שזה עוד מוקדם אבל יש כבר סמל מוסד מנהל בית ספר ומורים

אבל אין עוד כלום, אבל אין עוד אדמה אז זה קצת מעכב אותנו.

שוש אקהאוז:

פה נתתי דוגמאות למטרות אני יעבור עליהם ככה די בקצרה. המטרה הראשונה

שנתתי דוגמא של מיצוב בית החינוך אז איך נראה באמת שהמטרה הושגה, אז על

ידי שיפור האקלים במיצב, יש להם השנה מיצב גם ביסודיים שלנו וגם בעל יסודי

אז אנחנו רוצים לראות שיפור לפחות של 10 אחוז וגם חשוב לנו לא פחות לקבלת

משוב חיובי מהנהגת ההורים של בית הספר.

מרים דרוק:

דיברנו על זה פעם על זה שתהיו בקשר עם בוגרי בית הספר.

ב.ש.ג עמוד 9 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שוש אקהאוז:

אליעד ידבר על זה. דוגמא נוספת זה יצירת מרחב בטוח אנחנו נרצה לראות

דיווחים בבית הספר במסגרות הלא פורמאליות של צמצום מקרה התנהגות

הסיכונית ב – 50 אחוז. אז דרישות להשגת המטרות ל – .2019 יש פה הרבה

סכומים לא להיבהל מכיוון שחלקם ממומנים על ידי משרד החינוך כמו רכז להבה,

וחלקם כמו על ידי המשרד לביטחון פנים. מצ'ינג. יש לנו תקן של רכז התנהגות

סיכונית, משרד לביטחון פנים, רכז תכנית להבה, אנחנו רוצים תקן הובלת צהרוני

המועצה בהנחה שמצבת גני הילדים תגדל אז יהיו לנו יותר צהרונים כולל הצהרון

בבית ספר חובב. תקן סיוע וניהול סייעות ילדי השילוב המיוחד היום דנה שהיא

מנהלת הטיפול בפרט בעצם אחראית על כל הסייעות, כמובן יחד עם מנהלת כוח

אדם במועצה ואנחנו מרגישים שפחות הטיפול בפרט, אנחנו רוצים להחזיר את

המקום של הטיפול בפרט שהוא כל כך מקצועי ונכון ותקן פסיכולוגי אנחנו נפתח גן

וכיתת חינוך מיוחד אנחנו נצטרך סיוע פסיכולוג לילדים ולצוות במסגרות החינוך

המיוחד האלה.

צילי סלע:

שוש יש לי שאלה לגבי הצהרונים, צהרונים יש גם בגנים וגם בתי הספר השאלה אם

יש איזה שהיא כוונה אם כבר לוקחים רכז לקחת את נושא הצהרונים בכל השכבות

הרלבנטיות שזה גנים וגם בתי ספר הכיתות הנמוכות ולנהל את זה מתוך המועצה.

הילה טרייבר:

זה קשור, שועד מקומי נותן לנו ... לגנים אנחנו לא נכנסים רק לצהרון. בתי הספר

יש לנו צהרון אחד בחובב זה מה שרצו לפתוח.

צילי סלע:

אבל שניה גם בויצמן יש צהרון אבל הוא לא בניהול של המועצה.

הילה טרייבר:

לא רצו היה בויצמן צהרון, הצהרון שאנחנו יכולים לפתוח הוא במתכונת ניצנים

780 ₪ משלמים זה מה שאנחנו יכולים לתת, היה צהרון בויצמן גם השנה ניסינו

לפתוח התחננו לתושבים שיבואו להירשם לצהרון היתה עוד ארכה ועוד ארכה ועוד

ארכה נרשמו, 8 ילדים נרשמו אנחנו לא פתחנו את הצהרון.

צילי סלע:

רק בבית ספר אחד יש צהרון?

הילה טרייבר:

נכון.

צילי סלע:

בעצם היום מנוהל צהרון אחד של גנים מנוהל על ידי המועצה.

שוש אקהאוז:

יש לנו את כל הגני בצרה.

צילי סלע:

גם בצרה הוא פה, השאלה למה צריך כאן רכז, יש כאן פה ביצה והתרנגול בעצם.

ב.ש.ג עמוד 10 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

לא צילי כתוב את רואה במידה בהנחה שמצבת גני המועצה תגדל, בהנחה שרשפון

שדיברו על זה להעביר את גני המועצה למועצה חזרה ונקבל עוד ,2 3 צהרונים

אנחנו כל שנה נפתח עוד פעם את האופציה לאישור בויצמן אז יש ... רק אם תגדל

מצבת כוח האדם נגייס את התקן הזה.

צילי סלע:

אז התקן הזה יגויס אם הגנים של רשפון יגיעו, יש עוד איזה שהוא תנאי?

הילה טרייבר:

לא, בעיקרון כרגע אם המצב נשאר כרגע אנחנו לא מגייסים.

צילי סלע:

בצרה ורשפון מגייסים?

הילה טרייבר:

בצרה רשפון חובב ואולי ויצמן. הרעיון הוא שגם היום שיש צהרונים יש מישהי

מתוך הגן שעוזרת לריכוז הצהרון, המחליפות, אירה מנהלת היחידה מוצאת את

עצמה מגיעה לא מעט לצהרון אם מישהו לא מגיע ויש פתאום להחליף ופתאום

למצוא את התכניות, אם נצטרך להעסיק יהיה לנו ,5 ,6 7 צהרונים כבר ניקח בחצי

משרה מישהו שיטפל בזה, כרגע אין תקן.

שוש אקהאוז:

התקציב הנוסף ל – 2019 מסתכם בסך הכל ב – 248,000 ₪.

הילה טרייבר:

זה התקציב בעצם התוספתי אוקיי. תודה רבה.

אליעד ויסמן:

טוב שלום לכולם אני אליעד מי שלא מכיר שנה תשיעית במועצה, נראה לי בהגדרה

אחראי החינוך הבלתי פורמאלי, אני אציג אני יכול לדבר ישר מעשי אבל אני אציג

חלק מהם בהתאם למצגת עצמה. אני אתחיל דווקא במשהו שהוא לא רשום שהוא

תוצר של השקעה לפני כבר שנתיים ברציפות חוף השרון מדורגת ברמה הארצית

מועצות אזוריות בנות עם אחוז הגיוס המשמעותי הכי גבוה ברמה הארצית. זהינו

את הסיפור הזה לפני כמה שנים, כלומר שאין רצף בין מה שקורה ברמה של בנות

הנוער שלנו עד בעצם בסיום התיכון, ושיש איזה נתק עם הצבא זאת אומרת

שהמנהיגות, יש פה בנות שבעצם בעולם הנוער הן דומיננטיות מנהיגות משפיעות

ולא ראינו את ההמשכיות בצבא, ובשתיים האחרונות רואים השנה זה עוד יותר

רואים עליה באחוזי הקצונה תפקידים משמעותיים כלומר זה רצף מזה שרואים

פירות מהעבודה הזאת, משהו שראינו אותו כמה שנים אחורה ובעצם השלב הבא

היה גם לראות איך הבנים חוזרים למקום הטבעי שלהם אני אדבר על זה בהמשך.

הישגים שנת ,2018 בעצם 2018 נכנסנו בהחלטה של המועצה ל – ד', ו' באיזה שהוא

אחוז משרה של רכזת שהיתה ב – 30 אחוז רק על הסיפור הזה מה שהצלחנו לייצר

והמטרה היא בעצם לחזק רצף חינוכי שהמעבר בעלייה לחטיבה יהיה מעבר קל

יותר אז התחלנו לייצר פעילויות שהם פעילויות שמפגישות את הילדים בגילאים

האלו, זה היה כמה ימי ספורט ואיזה אירוע גיבוש, בעצם תחושה שהנוכחות של

המועצה בחיים שלהם הולכת וגוברת אני אדבר על זה גם לקראת 2019 שהכוונה

ב.ש.ג עמוד 11 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

זה להגביר שם את הפעילות שיהיו מעברים חלקים גם בעצם ד, ו, זה ילדים,

הילדים שלי גם בגיל הזה אחד כבר עבר אבל גיל מאתגר מאוד וגם מהמקום

שאנחנו מאוד רוצים שהם ירגישו מה זה מועצה בגיל הזה כמקום שבעצם מחבר

אותם ומייצר חברויות שהם לא רק סביב עולם החוגים. נושא שני כמו שאתם

מכירים נכנסה רכזת ספורט שנה שעבר לירז והשנה בעצם שנתה הראשונה לקחנו

אני חושב שתקציב המועצה גם גדל משמעותית, בעצם לקחנו 4 תחומים חדשים

עולם הילדים שדיברתי על ימי ספורט, שהם ימי ספורט חובבנים, משותפים

חווייתיים אם לירז היתה פה היתה מספרת גם על פעילות בתוך בתי הספר שגדלה

משמעותית ונהייתה יותר חברתית ספורטיבית פחות תחרותית. כניסה לעולם

הנוער שאני יכול להגיד שבחוויה שלי הנוער שלנו הפסיק לעשות ספורט קבוצתי

כלומר אני לא מדבר על קבוצות כדורסל, כדור יד, משהו ברמה של בוא ניפגש

לשחק כדורגל מה שפעם אנחנו היינו עושים, אז החל מהשנה כבר התחלנו לארגן

להם שוב את עולם הטורניר כדורגל, פעילות בעצם שמחברות בנים ובנות, משהו

שלירז השנה תגביר אותו לכיוונים שרלבנטיים אליהם תמיד. ספורט הנשים

שמתחיל לקבל תאוצה בעולם הכדור רשת בעיקר אבל מתחיל לתפוס עוד כיוונים

אמור להיות שנה הבאה יום פילטיס מועצתי ועוד כל מיני כיוונים, שבעצם ספורט

הנשים בכדור רשת זה המקום, זה מקום מאחד של נשים סביב עולם, העולם עצמו

שהן נפגשות ל – Xטורניר בשנה והקבוצות מתוחזקות, כלומר זה לא קבוצות אלא

יש קשר עם ראשות הקבוצה, אני אדבר על הרעיון הנוסף, וגילאי 60 פלוס שמתחיל

עכשיו עוד כמה מהלכים חדשים. קבוצת הפטאנקה העתידית תיפתח אני גם מוכן

לשחק אחלה ספורט אבל מתוך כוונה להרחיב, מה זה פטאנק, ספורט מדהים,

הכוונה זה להתחיל להרחיב את טווח הפעילות. בעולם הנוער היעד בעצם להגדיל

כמות משתתפים בפעילויות, אני חושב שזיהינו כבר לפני שנה, שנתיים שהדמויות

המרכזיות, שזה בעצם מי שמרכזי בתנועות הנוער ובישובים מגיע אלינו תמיד

והמטרה זה להגדיל למי שלא מגיע. אני אתן דוגמא של מסע יב' האחרון יצאנו 82

שנים קודמות היינו על הממוצע של ,50 כלומר הקפיצה היתה בדיוק על ה – ,30 אני

חושב שפחות היינו רואים אותם וזה משהו שאנחנו משקיעים ביותר מאמץ בלחזק

קשר עם מי שהטבעי שלו, זה לא בהכרח לייצר קשר איתנו. כלומר כי הם לא

נמצאים במסגרות עונה ומודרכים יש להם דברים אחרים שהם עושים והמטרה זה

לה גיע אליהם. הישג שגם הוא אתגר שנדבר עליו זה כל הקשר מהחינוך הפורמאלי

שוש דיברה על מיצוב בית החינוך, בעצם אמצע שנה שעברה יש סוג של שילוב

בינינו לבין בית החינוך המשותף, פרויקטים משותפים, חשיבה משותפת בעצם

הראיה שהנוער הוא אותו נוער וזה משהו שהשנה התאדה. הישג נוסף זה בעצם

הקמנו שני פורומים חדשים, פורום חינוך בלתי פורמאלי שהוא מאחד את כל רכזי

החינוך/רכזות חינוך בישובים, המטרה שלו שגם נצליח להכניס מתוך המושבים

נציגי נוער שבעצם זה הפורום שמייצר שיח אסטרטגי לעולם הנוער, וגם מדבר על

עולם הילדים שזה כל מי שהוא בעל תפקיד, הקמנו פורום משאבי אנוש דווקא

בעולם הקיבוצי שמתייחס אני חושב למה שמרים נגעה בו לעולם הצעירים יותר

כלומר שאני אדבר עליו בהמשך שזה העולם שאנחנו הולכים להשקיע בו יותר

בהמשך הדרך של איך אנחנו שהם כבר נהיים צעירים 18 ומעלה מחזירים אותם

אלינו ונהיים רלבנטיים שוב ולא משאירים אותם עם חוויות כשהיינו נוער היה

מדהים פה ושאנחנו צעירים אנחנו פחות מורגשים.

שוקי ארליך:

הזכרת את הצבא יש מסלול של שנת שירות שאנחנו תומכים בו?

אליעד ויסמן:

כן אז הישג שלא אמרתי זה משהו שאנחנו משקיעים בו המון שבעצם יש לנו רכז

ב.ש.ג עמוד 12 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

יא', יב' זה משרה שיש רק בחוף השרון, כי שנת שירות זה יעד שלנו, כלומר שנת

שירות מכינות. אנחנו השנה כבר בשלב זה מתמיינים קרוב ל – 70 שזה בעצם חצי

שכבה בתהליך הזה, מה שעשינו השנה כי שמנו לב שזה די מפלג שבעצם אנחנו

מאוד משקיעים יחד עם בית ספר שמי שלא מתמיין לשנת שירות מכינה מקבל

תשומת לב לצבא באותה מידה, כלומר שלא ריגשו שהמועצה מדברת רק עם מי

שהולך לכיוונים האלה, יש מאמץ משותף אני חושב שהוא מתחיל לשאת פרי, כי

אנחנו רואים שהשיח מתחילים לבוא לדבר על זה הרבה, בעבר הם זיהו אותנו יותר

רק עם זה ואנחנו אמרנו שזה יעד חשוב לנו שה – 70 האלה שמתמיינים חשובים

לנו כי אנחנו יודעים מה זה תורם.

שרון רומם:

כמה מתוכם מהאיחוד החקלאי?

אליעד ויסמן:

האיחוד החקלאי די שומר על ממוצעים, כלומר נניח השנה שני הסניפים ביחד ,8 ,9

כלומר העלייה המשמעותית היא גם בקיבוצים געש ויקום שבעבר היו ממש ברמת

בודדים היו הולכים אם כבר לתנועת הנוער השומר הצעיר, במושבים יש עלייה

מאוד משמעותית שמרגישים שווה ערך לקיבוצים ומתמיינים בתנועה הקיבוצית

ובעוד מקומות ובעצם נוצר תחושת שוויון שלכולם אנחנו פתוחים לכולם, נותנים

מענה לכולם, כולל חברה שלא לומדים פה בני, בנות מועצה, מושקע בזה המון

אנרגיה כלומר שיחות, פגישות מיונים שאנחנו מכינים אותם ואנחנו רואים את

התוצאות כלומר זה עושה שינוי. נגיד אחד השינויים שאנחנו רואים שהמעבר לצבא

הרבה יותר קל, כלומר לוקחים את הצבא ממקום הרבה יותר בטוח, הנפילות

בצבא מתפקיד יוקרתי לתפקיד שהם בעבר ממש לא היו מתקרבים נראות פתאום

הגיוניות יותר. אני יכול להגיד לך זה הרבה.

שוקי ארליך:

המועצה שומרת קשר עם ילדי שנות שירות?

אליעד ויסמן:

קודם כל כן, השנה כבר קיימנו מפגש עם מי שיצא לשנת שירות לפני ממש חודש,

הזמנו את כל היוצאים ככה לראות מה שלומם. יהיו עוד 2 מפגשים לאורך השנה.

אגיד אבל שקרה מהלך יפה נוסף שגעש ויקום ושפיים זיהו את הצורך הזה ביחד

איתנו והיום יש להם בעצם הרכזים שלהם נוסעים לפגוש את הבוגרים שלהם,

המטרה שבשנה הבאה כלומר המשרה בתקווה שמי שמלווה את יא, יב' יהיה לו

עוד יום בשבוע שהוא נוסע ברחבי המדינה מהערבה עד צפון, צפון ופוגש אותם

ואנחנו יודעים שהתקופה הראשונה היא תקופה מורכבת, שלושת החודשים

הראשונים.

צילי סלע:

אתה מדבר על שנת שירות?

אליעד ויסמן:

כן.

צילי סלע:

ומה קורה עם הצעירים כל אלה שהם בצבא אחרי צבא.

ב.ש.ג עמוד 13 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אליעד ויסמן:

תיכף אני אדבר עליהם.

תמנה שמאלי:

כנס משתחררים פעם בשנה.

אליעד ויסמן:

זה גם בתכנית אני אגיד על זה תיכף משהו. דבר נוסף שהוא היה אתגר שוש דיברה

עליו הרבה.

הילה טרייבר:

אני רוצה משהו לחדד שוש דיברה קודם על השינוי במבנה הארגוני. החשיבה

שעשינו הובילה לזה שבעצם נכון להפריד את הנושא של התחום של מה שאליעד

מדבר עליו מתחום החינוך הפורמאלי וליצור בעצם 2 מחלקות שיעבדו בשיתוף

פעולה כי גילינו שבאמת כל הדברים שגם תמנע העלתה כל הזום אין של כל הנושא

הזה דורש תשומת לב מיוחדת וגם בחינוך הפורמאלי נדרשת התייחסות אחרת. אני

למליאה הבאה אביא את המבנה הארגוני העתידי אבל באופן עקרוני זה אמור

להיות, אליעד אמור לעשות זום אין בדיוק על הנושא של צעירים שעד היום קיבלו

הרבה פחות תשומת לב וגם על כל הנושא של הנוער הרבה יותר לעומק, ולהיות

החוט המקשר בין החינוך הפורמאלי לחינוך הבלתי הפורמאלי אבל בכלל על

הנושא של קהילה כי הצעירים ועוד תכניות וספורט זה לאו דווקא חינוך פורמאלי,

אז זה, אתם תראו את זה אבל בעיקרון זה תוצאה, החשיבה הזאת היא תוצאה של

מה שגילנו איזה חולשה.

שוקי ארליך:

מה עם הקשר למחלקה לשירותים חברתיים?

הילה טרייבר:

גם, המחלקה הזאת אמורה לעבוד בצמוד לעו"ס נוער שיש במחלקה לשירותים

חברתיים ואמורה יש לה היא תהיה מחלקה שתעבוד בשיתופי פעולה עם שתי

המחלקות, אבל זה כתפיסה מה שהולך להיות.

אליעד ויסמן:

אני אגיד שוש דיברה על המענה מקצועי, אנחנו מדברים בעצם על שגרה בטוחה זה

מה ששוש אמרה כלומר איך ליצור מצב שבני נוער, ילדים מרגישים בטוחים בכל

מסגרת שהם נמצאים. אני חושב שהיא דיברה על 2018 שבעצם החוויה, אותו

אירוע גם הוביל כמובן לאפקט נוסף. מה שאנחנו עובדים כרגע כלומר זה נמצא

ברמת קבוצות עבודה כבר זה באמת לקחת נציגים להתחיל לייצר תכנית עבודה

שמדברת על מה זה מרחב בטוח לבני נוער, מה צריך להיות שם, איך מתנהגים שם,

איך מתנהלים שם זה בעצם קבוצת עבודה שאנחנו מובילים ביחד שירותים

חברתיים, אני, נציגי ישובים, כלומר זה חלק מהעניין של הפרקטיקה שבסוף זה לא

ישאר מעבר לבעלי המקצוע שגויסו בהמשך. דיברתי על הסיפור הזה, התחושה

שבסוף יש בני נוער שאנחנו לא מכירים, ואנחנו מאוד רוצים להכיר, ולא ב – יב',

יב' אחוז ההגעה אליהם מאוד, מאוד גבוה אבל דווקא בגילאים הנמוכים משם

בעצם הצורך על לייצר עוד פעילות נוער שמגיעות לבני נוער שעולמות התוכן שלהם

שונים זה גם ב – 2019 מקבל מענה. דבר נוסף שעלה באותו בעצם באותו נקרא לזה

סקר או תהליך שהתחיל בעקבות נושא המניעה זה שיש 3 תחומים בולטים שבני

הנוער הצביעו עליהם אחד זה תעסוקה, אבל דווקא תעסוקה בעולם של נוער ולא

ב.ש.ג עמוד 14 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

בעולם של מבוגרים כלומר הם לא בהכרח רוצים לעבוד תחת מבוגרים ולהיות

עובדים בגלידרייה זה הם יעשו בגיל ,17 ,18 מדברים על תעסוקה מגיל יותר צעיר

בצורה מאורגנת משהו שאנחנו נותנים לו מענה, החל מהשנה. נושא ההתנדבות, אני

אתן דוגמא תיכף, נושא ההתנדבות שבעצם אנחנו רוצים להגביר את נושא

המעורבות החברתית, יש לנו היום קבוצה אחת שהתחילה לפני כמה שנים שנוסעת

לדרום תל אביב ומתנדבת כבר תקופה ארוכה מכילה 25 ... אנחנו רוצים להגביר

את זה, ונושא המנהיגות אני אגיד משהו נראה לי אתם מכירים את קבוצת עמיתי

דילר מי שמכיר המשלחת לארגנטינה, אנחנו מבינים שהמדרגה הזאת מדרגה מאוד

גבוהה לבני נוער להגיע להתמיין למשלחת שתנאי המיון הם מאוד, מאוד קשים,

כלומר הם מגיעים 50 בסוף רק 20 מתקבלים, ואנחנו רוצים לייצר עוד מדרגות

שבעצם שהם מגיעים לשלבים של מנהיגות הם יהיו הרבה יותר בשלים זה הרעיון

שעומד מאחורי זה. דוגמא לתעסוקה מתחיל פרויקט בחובב כבר עכשיו, בחרנו את

הפיילוט לעשות בחובב כי אנחנו רואים צורך משותף שבעצם מדבר על תעסוקה של

בני נוער, קוראים לו יזם בא שהם עובדים בתוך הקהילה, אני יכול להרחיב על זה,

אבל הרעיון הוא שבעצם הקהילה בעבודות שאתם צריכים בני הנוער באים ועושים

אותם.

צילי סלע:

שאתה מדבר על מקסימום כיתה ו' אם זה בחובב? או שזה גוש חובב?

אליעד ויסמן:

גוש חובב מ – ט' ומעלה זה פרויקט שעובד בהרבה מקומות גם וזה גם מתוך כוונה

שנוער עובד עם נוער ונוער מנהל נוער יש איזה אסטרטגיה.

צילי סלע:

מה זה מסונכרן עם הרכזת התנדבות?

אליעד ויסמן:

כרגע זה מסונכרן דווקא עם בעצם מזכירות הישובים, עשינו פגישה ראשונית

לראות בכלל שיש רצון, אנחנו מתחילים משהו. אני אומר ברמה להבין מה זה דורש

אם אני אתן את הפרקטיקה כי אני יכול לדבר על זה הרבה, יש הרבה עבודות

שאנחנו כאנשי קהילה אנחנו צריכים עזרה בהם מסידור כביסה, סידור ארון, גינה,

תחשבו על עשרות עבודות שאנחנו עושים ולא חשבנו לעולם שבני נוער יכולים

לעזור לנו מלבד בייבי סיטר זה הרעיון, מייצרים מנגנון מסודר מאוד שמאפשר לנו

להנגיש עבודה אליהם בתשלום, הם מנהלים את זה, כלומר משהו שעובד היום

בכמה קיבוצים, אנחנו המועצה הראשונה שנכנסת כמועצה.

דובר:

יש להם שעות עבודה בהתנדבות.

אליעד ויסמן:

זה לא קשור זה עבודה בכסף.

אורלי עמיר:

זה כבר התחיל?

אליעד ויסמן:

עכשיו מתחילים הצעדים הראשונים. עוד לא התחיל, לא שמעתם כי זה מתחיל

בפורום קטן תהיה יציאה לקהילה, כמובן בני הנוער יעברו מפגש חשיפה, יש תהליך

ב.ש.ג עמוד 15 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

של חודש עבודה עד שבעצם תהיה יציאה לקהילה, אבל זאת היתה אמירה שאנחנו

רוצים שבני הנוער יעבדו, ירוויחו כסף, יהיו עסוקים יותר ובעיקר ידברו ערכים

חיובים כלומר זה הרעיון מאחורי זה.

אורלי עמיר:

אחריות יש כאן הרבה דברים יש כאן הרבה ערכים.

אליעד ויסמן:

כן זה אני חיזוק הקשר עם צעירי המועצה, יש במועצה המון צעירים חלקם כבר לא

גרים פה אנחנו יודעים ושמחים שהם יצאו ללימודים מבורך טיילו בעולם.

אורלי עמיר:

למה אתה קורא צעירים?

אליעד ויסמן:

18 ומעלה, אני מגדיר, אני חושב אני אגיד לך מה ההגדרה שלי אני חושב שברגע

שהם מתחתנים ומביאים ילד ראשון יש שינוי פאזה זה הגדרה שאני רואה. אני

חושב שהתחושה שאנחנו מזהים והילה אמרה שבעצם מבחינת צעירי המועצה ואני

מכיר ,7 8 מחזורים מסיימים כבר בעצם החינוך נגמר גם אנחנו, הנוער נגמר בגיל

18 והם מנתקים מגע, אנחנו רואים אותם בהופעות אבל לא מייצרים איתם קשר

שבעצם רלבנטי לצרכים שלהם. השנה עשינו פיילוט נוסף של הכוונה בעצם הכוונה

לעולם התעסוקה ועולם הלימודים ייעוץ פרטני, היו לנו מעל 12 חברה שבאו לקבל

ייעוץ משותף כזה, ייעוץ אישי, אנחנו נכנסים לעוד עולמות אני מדבר על .2019

אורלי עמיר:

איך הם ידעו על זה?

אליעד ויסמן:

יש פרסום, הדרך הכי טובה זה מפה לאוזן הם מספרים אחד לשני, חלק מהעניין

של להגביר שיווק זה לדבר בשפה שלהם, הם בדרך כלל עוברים דרכי, אני מכיר אני

פונה, אנחנו נגביר גם את זה. מה שעומד מאחורי זה, זה המטרה שהם יחזרו להיות

דמויות משמעותיות בישובים כלומר הם די שכבה נעלמת, וזה משהו שאני חושב

שחשוב לכולנו שהם לא עשור ייעלמו ופתאום יופיעו בגיל 30 אני חושב שזה לא

צריך לקרות, יש גם התעוררות בחלק מהישובים, בגליל ים יש התעוררות אני יודע

של צעירים שרוצים להיות צעירים.

שוקי ארליך:

שקלתם להקים מרכז צעירים או שזה מוקדם מידי?

אליעד ויסמן:

אני חושב שמקום פיזי פחות, רכז צעירים כן, כלומר אם היום הם מכירים רק אותי

הגיע הזמן שהם יכירו עוד אנשים טובים ממני ויותר מקצועיים בתחום הזה.

ספורט הדבר המרכזי שאנחנו הולכים לעשות ועשינו זה היה לשנות מסורות, אני

חושב שהשנה היתה שנה מאתגרת ספורטיבית, אנחנו הולכים קצת לחזור לעולם

שהספורט חובבני יותר משמעותי מתחרויות וזה אתגר אני לא אכנס אליו הכל

בסדר.

ב.ש.ג עמוד 16 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

שאלות לאליעד.

מרים דרוק:

בקשות בתור אמהות לצעירות תמנה ואני אז כן חשוב לחזק בעיני את החלק של

הקשר בהיבט גם של כיווני לימודים וכיווני תעסוקה, איך שהוא כמה שיש תכניות

בסוף שהילדות הולכות לעשות בייבי סיטר בשרונה במגדלים או בדברים פחות

משמעותיים אחרים לי זה גורם לתחושה שיש פער בין תכניות לבין מציאות.

אליעד ויסמן:

אז זה יעד 2019 נגיד שזה בעצם להביא רכז צעירים.

מרים דרוק:

אז אם אני אגיד אז הצלחות בנושא של שנת שירות זה בהחלט דרמתי, ויש

משמעות. אני חושבת שהפורטקים כמו חמישיות ודברים כאלה עושים נפלאות עם

הילדים אתמול ראיתי אותם מצטלמים לאיזה סרטון שהם צריכים לשווק את

עצמם רק על הסרטון הגיבוש הזה היה שאפו על הרעיון שהם צריכים לעשות משהו

מיוחד ויצירתי, אבל החברה דווקא שאחרי צבא משהו יותר משמעותי, משהו

שיותר מאפשר להם כמו שאמרת לחזור להיות משמעותי בקיבוצים או במושבים

או בקהילות יש פחות מידי מסלולים מובנים.

תמנה שמאלי:

אני רוצה להגיד שאני חושבת שקצת פנטזיה הם עושים עכשיו מה שהם רוצים

מבחינת תעסוקה ואיפה ומה וככה, אני חושב שכנסי משתחררים זה משהו, אני

מבחינתי אסתפק בזה אם יהיה חיזוק קשר לקהילה וביניהם הרי הם נורא

מתפזרים בצבא והם גם צמאים לקשר הזה עם חברה שהם לא בקשר איתם רב

גילאי, אני דיברתי איתך לפני כמה שנים ואני מוכנה לעזור בזה. אני חושבת שכל

שנה כנס משתחררים לכל אלה שהשתחררו באותה שנה יעשה את העבודה. אני

מבחינתי פשוט הציפיות שלי הן יותר צנועות בעניין של יחזרו להשפיע הם רק

השתחררו רגע שיעשו לעצמם תפיסתי.

מרים דרוק:

מי שמחפש מקומות להשפיע לא מוצא אותם בקלות כמו שהוא מצא אותם קודם,

זאת אומרת המסגרות פחות מובנות.

הילה טרייבר:

מרים כמו שאמרתי א' זה שוב כמו שאמרתי זה חלק מהדגשים לשנה הקרובה

לשים פוקוס על הצעירים, אם תראי גם בתקציב התקציב גדל גם בתחום הצעירים

נתנו שם עוד תקציב כדי קצת לייצב את זה, ובאמת אמרנו ברגע שנעשה את השינוי

הארגוני שדיברתי עליו, כנראה גם נגייס בהתאמה אחרי שנראה איך זה עובד נגייס

גם רכז צעירים כי בסוף כדי לעשות באמת עבודה אתה צריך בן אדם ... לתחום

הזה. אבל אנחנו רוצים לעשות את השינוי של המבנה לראות איך זה עובד ואז

לגייס בן אדם בהתאמה, זה בתכנית שלנו, זה מדובר עכשיו לעשות שיתוף פעולה

עם משרד לשירותים חברתיים על תכנית יתד שהיא לצעירים ספציפית, גילינו

שהצעירים שיש שם זה לא הצעירים שאנחנו רוצים, ולכן החלטנו לגייס באופן

עצמאי למרות שהם לחצו עלינו לקחת את התכנית אמרנו זה לא מתאים לצעירים

אצלנו ונלך למשהו עצמאי זה בתכנית גם מתמנה אומרת וגם מה שאת זה פוקוס

לשנה הזאת.

ב.ש.ג עמוד 17 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

מרים דרוק:

ורק שוש הלכה היא אמרה שאליעד יתייחס למשהו והיא הלכה והוא לא התייחס.

הנושא של מסיימי יב' בזמנו היה את הנושא של הטיפול בסוגיה של עישון קנביס

בפולין ושל מיגור אלימות וכל מיני נושאים, אני רק אגיד משהו נאמר פה שיעזרו

בבוגרי הבית ספר כדי לדעת איך להתמודד עם זה ובפועל זה לא נעשה. אני חושבת

שיש לילדים שהם בוגרי הבית ספר ומכירים את הסיטואציות של הלחצים

החברתיים ושל המוקדי השפעה שלילית שיש בבית ספר הם כבר אחרי הם יכולים

לספר את הסיפור מנקודת מבטם ואיך אפשר להתמודד עם זה, אז אני ממליצה

להיעזר בכלי הזה הוא מצוין.

אורלי עמיר:

ובהקשר הזה איפה אתם רואים את החלק שלכם בפעילות נגד שימוש בסמים כבר

בכיתות היותר נמוכות?

אליעד ויסמן:

אני אגיד רגע איך המבנה הזה אמור להיראות בגדול אני יכול להגיד שהתחושה

הכללית המצב הנתון הוא שאנחנו יודעים מעט מאוד ממה שקורה, והרוב הרבה

מהם מעשנים בסדר מגיל צעיר אפילו ממה שאנחנו חושבים כנראה, ברגע שיכנס

מנהל תחום מניעה ויהיה רכז להבה יהיה הרכב שתפקידו זה באמת להתעסק בזה

ולא שדברים עד היום דברים קפצו דרכי או דרך שוש וטיפלנו פרט, פרט ולא טיפלנו

בעצם בסיפור. אני אגיד שבני הנוער מרגישים בצד שלהם שכאילו הנושא הזה כל

הזמן טוחנים להם את הראש עם זה, מדברים איתם על זה, כלומר זה התחושה

למרות שזה ממש לא נכון וכל הסיפור של מרחבים בטוחים בדיוק נכנס לשם. אני

חושב שגם העניין של מה אנחנו כן מ עודדים ומה לא מעודדים וזה בדיוק מה

שמרים אמרה של לדבר על מה כן ומה אנחנו פחות והתחושה שככל שנילחם בזה

נגדם נפסיד, בוא נילחם איתם לחץ חברתי, דברים שהם מדברים.

אורלי עמיר:

וגם כל הספורט הזה והתעסוקה ולהקים יותר מועדונים או פאבים שיהיו פה

בקהילה עם פיקוח עם איזה שהוא משהו זה. זאת העבודה.

אליעד:

זה בדיוק זה כלומר לעבוד על מה שעובד הם נהנים ממנו ופחות להתמקד במה

שהם לא רוצים לדבר איתנו עליו אני חושב שזה הכיוון. אני חושב שהם נמצאים

איתנו הרבה יותר הם עושים פחות שטויות זה הכוונה שלי, אז בוא נהייה איתם

יותר.

מרים דרוק:

מה החיבור שלכם לתנועות נוער?

הילה טרייבר:

מנהלי תנועות הנוער נמצאים פה בפורום.

מרים דרוק:

למה זה שאלה רגישה?

ב.ש.ג עמוד 18 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אליעד ויסמן:

לא רגישה זה נושא סופר מושקע, אני חושב שזה אחד הנושאים הכי מושקעים,

תנועות הנוער פה זה הליבה של העבודה שלנו.

הילה טרייבר:

הבעיה העיקרית היא דווקא איך אנחנו מגיעים לילדים, אנחנו דווקא מאוד

בהידוק איתם, השאלה מה אתה עושה עם הילדים שלא מגיעים לתנועות הנוער

שיש כאלה לא מעט.

תמנה שמאלי:

אני חושבת, אני הייתי שמחה אם היה דיון במיוחד עם מחלקת הנוער או עם

החינוך הלא פורמלי, סתם לדוגמא בנושא, כי אני לא יודעת אם זה הזמן לפתוח

את זה במליאה.

הילה טרייבר:

אני אגיד לך מה אני מציעה , אני דיברתי גם איתך על זה מי שרוצה אנחנו נזמן דיון

שמי שרוצה פשוט יוזמן זה לא דיון מליאה זה יותר דיון חשיבה.

אליעד ויסמן:

ואנחנו נשמח להציג תכניות הרבה יותר מפורטות.

הילה טרייבר:

אנחנו נעשה דיון ספציפי על הנושא של נוער ובכלל נציג את השינוי הארגוני ואתם

תוזמנו. תודה רבה אליעד.

מרים דרוק:

אולי אני אגיד בנוכחות אליעד שאני לפחות 5 שנים פה במליאה ויש לי 2 ילדים

בוגרי תיכון אליעד הוא המנהיג שלהם הוא עושה איתם דברים נפלאים, הוא הביא

פה שינוי מדהים למועצה ויישר כוח ותמשיך ככה.

אלי ברכה:

אני רוצה לומר באמת ככה לתת סקירה מהירה למי שלא מצוי בפרטים בתכנית

כזאת או בתכנית אחרת. אחד זה אנקדוטה אמרה את זה הילה קודם וזה הקפיץ

לי קצת היסטוריה טיפה שבחרנו את אליעד נאמר לנו שרכז נוער זה משרה של כמה

,5,000 6000 ₪ וזיהנו שוש המליצה עליו זהינו את הרוח היזמית שלו, הבעיה

שאתה לא יכול להחזיק איש מבוגר ב – 5,000 ₪ עם שלושה ילדים בבית ואז

ויתרתי על העוזר האישי שזה נהג, אז ויתרנו על העוזר האישי ולקחנו את אליעד

בגלל שהשכר היה יותר גבוה, וקיבלנו ביקורת למטעם משרד הספורט או משהו

כזה למה הוא לא עומד בקריטריונים של וינגייט ושל זה, ושל זה, ושל זה, ואני

חושב שבמבט לאחור 9 שנים אני חושב שההצלחה וההחלטה היתה נכונה ביותר.

אליעד מקיים את אחד הדברים הבסיסיים מעבר לכל התכונות שלו, אחד הדברים

הבסיסיים שחשובים לי מאוד ואנחנו מנסים להנחיל אותם שמכיר את התושבים,

אירוע לא קורה אירוע שאליעד לא שמע עליו הוא לא מכיר את הילד, הוא לא מכיר

את הרקע, הוא לא מכיר את הבית הוא מכיר את הכל וזה מאוד חשוב וגם הצוות

שעובד תחתיו הרבה מאוד מכיר את בני הנוער וזה מאוד חשוב לנו. זה לגבי אליעד

והפעילות שלו. עוד דבר במסגרת הכללית מכל הפעילויות האלה, שנים קודמות

התחלנו עם מועצה שהיתה אמרתי את זה במליאה הקודמת התחלנו עם מועצה

ב.ש.ג עמוד 19 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שרצתה רק לשפר קצת ציונים ואחר כך קצת לעזור לתלמידים שזקוקים יותר

לחיזוקים, ומחלקת הרווחה הצטרפה לאיתורים כאלה ואחרים לסינונים כאלה

ואחרים ומחלקת נוער הצטרפה והיתה פעילה עם תנועות הנוער כי זה היה המקום

הטבעי לגשת אליו תנועות נוער, מסה של ילדים הולכים לכיוון המסה ובכל זאת

תסתכלו על מה שמציגים לכם עכשיו, תראו את זה בהמשך אתם תראו שאנחנו

יותר ויותר חודרים למקומות שבהם הילד קצת לא כל כך נראה, לא כל כך

משתתף, לא כל כך מוכשר, לא כל כך זה ולא כל כך זה ושם אנחנו יותר מעטפת,

נכון שזה דורש תקציבים למה שאנחנו מבקשים לעשות אבל הרצון הוא להגיע

לילדים הפחות בולטים , ילדים זה גם אחרי גיל צבא ולעזור ולאתר לפני שהאירוע

הקטסטרופאלי יתרחש, לנסות לאתר ולראות האם הם במקומות הנכונים או לא

וככל שאנחנו יותר איתם כנראה גם ...

תמנה שמאלי:

או הפוך לפני שמישהו אחר ישתה את הפוטנציאל שלהם.

אלי ברכה

רק בעניין שאלת בעניין הקנביס אנחנו מחכים לראות מה יהיה עם החממה של

הקנביס נחליט מה המדיניות שלנו. היתה גרסה שאמרה מועצה עם סוציו גבוה כל

הבעיות נגמרות, נפתרות בסופו של דבר, מזמן גמרנו את השיא מה שיש, יש הרבה

לעשות, והכוונה היא לטפל.

הילה טרייבר:

נמצאים פה נציגי ועד כפר נטר, עידו ניב יו"ר, נמרוד גזבר הועד, משה רווה ועד

קודם, וועד אגודה, הנושא כמו ששלחתי לכם חומר זה הנושא של בקשת ועד כפר

נטר לפסילת 2 מעומדים שבעצם מומלצים על ידי הרשימה השניה, עמיחי אתה

רוצה לתת סקירה שניה על החוק.

עמיחי ויינברגר:

זה סיטואציה שהיא לא קיימת בהרבה פעמים, היא אפילו די נדירה אבל היא

קיימת, כאשר קבוצה מסוימת מתפטרת או מסיימת בתהליך מתגלגל זה יותר

קורה, במקרה הזה זה קבוצה מסוימת התפטרה בתהליך מיידי. סעיף החוק אומר

שכאשר דבר כזה קורה בעצם קבוצה שלמה התפטרה הועד נדרש להתייעץ עם

הקבוצה הנותרת גם אלה שהתפטרו ולקבל את מומלציהם לתפקיד. הסעיף לאחר

מכן מפנה בחוק שהם ימונו אלא אם כן המועצה החליטה לפסול אותם. זה אומר

שהועד צריך לבצע החלטה לפסילה ולהביא את ההחלטה של לפסול אותם פה בפני

המליאה, השאלה של שיקול הדעת האם לפסול אותם או לא לפסול אותם. לפסול

אותם יש דברים פשוטים וקלים כמו למשל אדם שמעוניינים הוא לא גר במקום או

חלילה הפך לפושט רגל ואין לו כשירות למשל וזה למשל דבר שהוא לגיטימי

לפסילה.יש דברים קלים אני אומר מה הדברים הקלים. אם אין החלטה במועד

מסוים שנקבע תוך כך וכך ימים על ביצוע ההחלטה הזאת אזי התפקיד של מינוי

אחרים עובר למשרד הפנים למפקח על הבחירות. בפני המליאה צריכה להיות

החלטה עניינית ומנהלית האם פוסלים או לא פוסלים לפי בקשת הועד את האנשים

שהוא מייצג. עד כאן החוק.

אלי ברכה:

שאלה אנחנו נשמע אותם נשאל שאלות, תשמרו את מה שאתם רוצים, עוד פעם

יהיה גם דיון פנימי שבהם יהיה לכם יותר נוח לשאול ולדבר כך שאין טעם להביע

עמדה של בעד או נגד בשלב הזה.

ב.ש.ג עמוד 20 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

עידו:

השאלה אם צריך לעשות סקירה אם כולם יודעים את העובדות.

הילה טרייבר:

שלחתי להם את החומר.

תמנה שמאלי:

בקצרה מה הסיפור אני קראתי את הכל

עידו:

ממש בקצרה בערך ב – 11 לחודש שלחו כולם מכתבי התפטרות לדרעי ולמועצה,

כולם התפטרות מחברות בועד, מהמועדות שלהם מהחברות בועד, רשימה

שהפסידה, בכפר נטר היו שתי רשימות כן ויש, כן זכתה ב – 314 קולות, יש ,182 ב

–11/11 הם שלחו מכתבי התפטרות מהכל גם מהרשימה שלהם וגם מהמועמדות

שלהם מהכל, יום אחרי זה הם שלחו מכתב לתושבים שבין השאר הם אומרים

אנחנו לא רוצים קואליציה ואופוזיציה, זה הכל רמי שוחט וחברי הועד.

אורלי עמיר:

הם לא המליצו על מישהו?

עידו:

לא, מה פתאום כאנשי הסיעה וכל זה לפני שהיתה ישיבה עם אלי ברכה שהועד

התחיל, הועד עוד לא התחיל, הועד הקודם היה בתפקיד, הוא כתב לכל תושבי כפר

נטר כי אנשי הסיעה אנחנו לא רואים לנכון ליצור ועד אשר מתקיימת בו קואליציה

ואופוזיציה, אנחנו חושבים כי למען אחדות הכפר נדרש כי הועד יהיה מורכב

מקבוצת אנשים אשר יעבדו בשותפות בצורה אופטימאלית זה הוא כתב לכל

התושבים. זה הוא שלח ביום שלישי, ביום שישי היה את הישיבה עם אלי ששם

מינו אותי ליו"ר את נמרוד לגזבר ואת ... השלישית, והשניים הנותרים לא קיימים

כי במכתב ההתפטרות שלהם עוד בתחילת השבוע עם חדלו מלכהן הם עדיין לא

כיהנו אפילו יום אחד כחברי ועד, הם התפטרו עוד לפני זה. הזמינו וחילקו פרחים

לכלן חברי הועד היוצא, כולל משה רווה הוא כיהן בועד הקודם, רומי שוחט

ושלושה אחרים.

אלי ברכה:

היה גם רמי שוחט.

שוקי ארליך:

הועד היוצא היה?

אלי ברכה:

לא כולם.

עידו:

לצערנו רמי שוחט החליט שהוא עדיין בתפקיד והוא מתנהל בדיון הזה הוא

התעקש להצביע, והתעקש שההתפטרות שלו לא בתוקף, למרות שבדקנו את זה

ההתפטרות שלו לא בתוקף ברגע שהיא התקבלה אפילו לא יום אחרי אפילו לא

שעה מהרגע שהיא התקבלה. לאחר ב – 21 לחודש בערך אנחנו שלחנו למועצה

ב.ש.ג עמוד 21 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אחרי שקיבלנו החלטה בועד החלטה רשמית למנות את מנדל וקרן שזה מספר 4 ו –

5 שלנו שוב בהתאם. אני אחזור חזרה רגע ישר אחרי המכתב של רמי שוחט

לתושבים הילה אמרה לי תקשיב צריכים להמליץ, אמרתי בסדר, אחרי המכתב די

ברור שהם ימליצו על מנדל וקרן, התקשרתי לרמי שוחט אמרתי לו כל הכבוד

מכתב ועד מה אני אגיד התפטרו קצת לא יאה להתפטר ככה אבל ככה הם החליטו

אמר לי טוב מה אתם רוצים אמרתי לו המפתחות שלכם אמרתי מה זאת אומרת

להמליץ על מנדל וקרן אמר לי כן אין בעיה אתה יכול לשלוח כן אין בעיה. לא שלח

מכתב אבל כן בעל פה.

ניב:

אתה צריך להגיד שאנחנו נתונים כל הזמן בסעד זמנים אנחנו חייבים תוך חודש

לבחור שניים נוספים.

עידו:

וגם לפי החוק צריך, לפי הסעיף ללא דיחוי אנחנו צריכים להחליט ללא דיחוי

בקיצור קיבלנו החלטה מינינו את קרן ומנדל שלחנו את זה למועצה יום אחרי זה

אורית בז'רנו שהיא לא חברת ועד, לא מועמדת, לא רשומה בשום מקום.

הילה טרייבר:

רשומה בנציגי הרשימה.

עידו:

סליחה היא חלק מנציגי הרשימה.

אלי ברכה:

אתם מכירים את ההבדל נכון יש את החוברת של הממליצים ויש את הרשימה.

עידו:

היא שולחת לרמי שוחט, רמי שוחט עושה ... למועצה, המלצתנו זה בני גזית

וחירות אוסבסקי כי כך וכך וכך, אתם קיבלתם את הרזטנציה ואת ההסבר למה

זה קצת הזוי, הסיבות לא נראות הגיוניות. אנחנו קיבלנו את ההחלטה ויום אחרי

שקיבלנו את ההחלטה הם שלחו למועצה את המכתב שלהם. אני יכול להגיד לכם

שבחודש וחצי אחרונים מאז ש... אנחנו לא מתפקדים בצורה אופטימאלית רחוק

מזה אני חושב שחצי מהזמן שלנו בערך מתעסק בחברי הועד לקחנו יועץ משפטי

בכסף בהרבה כסף כדי להבין איך אנחנו בכלל מתמודדים, לא חשבנו בכלל

שנתעסק בפוליטיקה די מכתיבים לנו.

שוקי ארליך:

כלומר את ההליך הזה ליווה יועץ משפטי?

עידו:

כן, אותנו.

הילה טרייבר:

קיבלתם את המכתב של היועץ המשפטי ואת התגובה של היועץ המשפטי שלנו.

אלי ברכה:

הם עשו את הדבר הנכון הם פנו ליועץ משפטי מטעמם שיגיד להם מה הפרשנות.

ב.ש.ג עמוד 22 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

עידו:

כן, זה בערך הסיפור אבל אני יכול להגיד לכם מבחינתי כתבתי גם לפני זה שיהיה

לי קל ויהיה יותר מסודר להגיד לכם את דעתי, הנחת העבודה שלי בכל דבר היא

שקודם כל קיים אמון אם זה בעבודה שלי, בבית ועכשיו גם בועד המקומי. כך אני

פועל כאשר בניניו תכנית לפני הבחירות, כאשר פעלתי בנושא התחבורה באזור

שלנו, השיחות שיש לי עם אלי, עם ועד האגודה שלנו, עם ועד כל בית יהושע

שאיתם יש לנו יחסים קרובים, כך גם פעלתי לאחר הבחירות עם רמי שוחט למרות

שנאמר לי לא. כזה אני נאיבי, לא לתת אמון ברמי שוחט אני כן נתתי בו אמון לא

היה לי שום ניסיון קודם איתו, ומה לעשות אני נאיבי בהתחלה. שהילה אמרה לי

שצריכים את המלצת רשימת יש ככה המלצה שלנו לא חשבתי יותר מידי היה ברור

שימליצו ואמרתי לכם התקשרתי אליו והוא אמר שברור אני ממליץ. רציתי לעשות

את הדבר הזה כי רציתי להתחיל את החמש שנים ברגל ימין. רק שתדעו רוב

התושבים בכפר נטר עדיין חושבים שמנדל וקרן הם חברי הועד בהמשך למכתב של

רמי.

הילה טרייבר:

הם גם נכון לעכשיו באים לישיבות.

עידו:

הם חלק מהקבוצה שלנו אנחנו מתייעצים איתם בכל דבר הם אומרים את דעתם.

אני בתכלס לא הייתי צריך יותר, גם מהמכתב שלו לתושבים וגם מהשיחה שלי כדי

להעביר פשוט את ההחלטה שקיבלנו החלטה מימים עוד לפני ההמלצה שלהם כי

כתוב להחליט ללא דיחוי. ברגע שהם שלחו את המכתב מבחינתי נשבר האימון ולא

יהיה עוד אי אפשר לתקן כל בן אדם שהם ימליצו כבר לא יהיה אמון ולא נוכל

להתנהל בצורה תקינה, ההרגשה הזאת רק מתחזקת שאני יודע שכל מי שמנהל את

כל הטקטיקה הזאת זאת אורית בז'רנו. לידיעתכם אמרתי לכם שמכתב ההמלצה

שלהם יצא ממנה, היא די ניהלה את כל ה... אני יודע שהיא לא מוכנה לוותר על בני

גזית אחד המומלצים זה לאחר שיחות של אנשים בכפר וגם אנשי המועצה שניסו

להגיע לפשרה איתם הם לא מוכנים. אני יכול לרדת איתכם לפרטים משפטיים כגון

העובדה שהחוק מטיל רק על הועד המקומי לבחור את החברים הנותרים, כגון

העובד השהסעיף המדובר נוגע לחברי ועד מתפטרים אך המועמדים מעולם לא

נמנו לחברי ועד בכלל לא ראינו שום מסמך שמראה ששני המועמדים שלהם

מעוניינים בתפקיד זה לא ראיתי. לדעתי ההחלטה צריכה להיות.

אורלי אמיר:

רגע אתם פניתם אליהם שאלתם אם הם מעוניינים?

עידו:

אנחנו, אנחנו דיברנו איתם. אני דיברתי עם חברי יש, אני דיברתי עם ב"כ הרשימה

עם רמי שוחט, זה הדבר היחיד שיש אבל הם לא הביעו עניין. לא משנה מבחינתי,

הילה טרייבר:

הטענה היא ששני האנשים האלה לא כתבו לועד שהם מעוניינים.

עידו:

אין לי שום טענה כלפיהם אני אומר איך הדברים מוצגים לנו בתור ועד ואיך אני

מתנהל מול המועצה ואיך אני מתנהל מול הנציגים שלהם, מבחינתי הנציגים

ב.ש.ג עמוד 23 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שלהם זה החמישייה החמישייה שהיו מועמדים זה מה שיש לי עד עכשיו. לדעתי

ההחלטה שלכם צריכה להיות עניינית בלבד, ולכן היא מגיעה למליאה, האם

המהלך שחברי יש עשו אתי מבחינתכם או לא, ואם הוא לא אתי צריך לבטל את

המינוי שהתקבל בהחלטת ועד ולא את המלצתה של אורית בז'רנו שמטרתה באמת

סנדול עבודת הועד בחמשת שנים הקרובות.

מירב קורן:

יש ליש אלה מישהו מהרשימה שלכם היה בועד הקודם.

עידו:

רק הוא.

מירב קורן:

יצא לכם לעבוד עם האנשים שמומלצים?

ניב:

מי שישב בועד הקודם בעצם התפטר חלק מהרשימה שהתפטרה לא רצו. בשיחה

שהיתה לי עם אחד מחברי הרשימה הזאת של אחד שהתפטר הוא אמר לי תשמע

זה היה ברור מראש אם אנחנו לא לוקחים את הבחירות האלה אז אין לנו מה

לחפש שם, אבל עכשיו הם כאילו במין מהלך כזה של להקשות עלינו ולסנדל אותנו

אני לא חושב שזה הם יש פרסונה אחת אבל הם רוצים להקשות עלינו זאת המטרה

של כל המהלך הזה.

עידו:

שני המומלצים שלהם זה אנשים שלא היו מועמדים בשום צורה, לא הוצגו בשום

צורה לפני זה, הבוחרים שלהם לא בחרו בהם.

אורלי עמיר:

החוק אומר אם יש נימוקים ענייניים למה לא לבחור בהם, אז אנחנו צריכים לדעת

אם יש נימוקים ענייניים.

עמיחי ויינברגר:

על גוף מנהלי ציבורי זה לשקול שיקולים ענייניים גרידא בלבד לא להתחיל בגלל

שזה לא נוח ואולי בגלל שיש אנשים מקבוצה אחרת אולי הוא רוצה שלא יהיה

נציגות כזו או אחרת. אני גם אומר הידיעה של החוק כמו שכתוב כאן פעמיים היא

כן לאשר את ההמלצה לאותה קבוצה שהתמעטה ואיננה עוד כי רוצים שיהיה קול

גם לאלו שלא מיוצגים על ידי הקבוצה הנותרת. הרעיון הדמוקרטי הוא מדבר על

זה פעמיים שגם הועד צריך לפנות ולקבל את ההמלצה מאותה קבוצה שכבר איננה

עוד וגם אפילו הממונה של משרד הפנים בהנחה שזה לא מונע צריך לפנות לאותה

קבוצה שהתמעטה ולהתייעץ איתם למה כי מעוניינים שיהיה נציגות של אותה

קבוצה שנעלמה.

הילה טרייבר:

שאלה מידה והמליאה מקבלת את ההמלצה לפסול את המועמדים האם זה אומר

שהועד ממנה שניים אחרים?

ב.ש.ג עמוד 24 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

עמיחי ויינברגר:

לא, הוא שוב יצטרך לגשת ולהתייעץ עם הקבוצה ולהביא מומלצים שלהם ולהביא

אותם.

הילה טרייבר:

הועד מבקש פה לא לפסול רק את שני המעומדים אלא בעצם לוותר על האופציה

ללכת לרשימה השניה, זאת אומרת לפסול את כל האופציות לגשת למומלצים.

שוקי ארליך:

יש את סעיף ג' לא כתוב את מה שאתה אומר.

עמיחי ויינברגר:

אני מכיר את סעיף ג' אם אין מי שימלא את המקום על פי סעיף קטן ב' יבחר הועד

ללא דיחוי על פי החלטה של מחצית חבריו ל.. אדם שהוא כשר לפי צו זה יבחר על

ידי הועד, יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכם יבחר חבר שחדל לכהן

ולא לפסול מעומד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה

יחולו גם מילוי מקום של חבר נציגות, אבל בחירת חבר חדש תעשה בהחלטה של

חברי הנציגות הנותרים. בסעיף קטן ה' לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי

הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן ג' תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם

כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהגשת מגישי הרשימה שמתוכה

נבחר החבר שחדל לכהן.

שוקי אלריך:

אבל עמיחי בסעיף ג' פעם אחד המועצה פסלה, נשאר עדיין כתוב בצורה ברורה

שהועד, כתוב שמחצית חבריו לפחות הוא כשר לפי הצו להיבחר כחבר ועד, יש

עדיפות בפירוש לפי סעיף ג' להמלצה של המגישים אבל אם המועצה מאשרת את

הפסילה הועד יכול לבחור, זה לא שהוא חזור עוד פעם.

עמיחי ויינברגר:

זה גם העמדה של היועץ המשפטי של משרד הפנים.

שרון רומם:

מה הרעיון של הבחירה שלנו?

עמיחי ויינברגר:

הרעיון מדבר אני אסביר הרעיון מדבר על נציגות שהיא לא דווקא פה אחד וקול

אחד, אלא יש כאן אוכלוסיה שלמה שהועד ביקשה והצביע עבור.

מירב קורן:

אוכלוסיה שלמה של צוות שירק להם בפרצוף. זה מבזה בצורה בלתי רגילה וזה

חריג, אני לא נתקלתי בדבר כזה.

אלי ברכה:

חברה אנחנו לא ננהל את הדיון הפנימי עכשיו.

הילה טרייבר:

אני רק אציין חשוב לי להגיד שהזמנו גם את הצד השני והם לא הגיעו הוא כתב לי

ב.ש.ג עמוד 25 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

וואצפ שהוא רוצה שאני אקריא אותו אבל בעיקרון שתדעו ששני הצדדים היו

מוזמנים וזה לא דיון במעמד צד אחד.

עידו:

כל מי שמבין והבין ושמע אחרת הוא בהלם.

ניב:

יכול להיות שאנחנו גולשים למקום של צנעת פרט אנחנו באיזה שהוא מקום

שמחים שזה התגלגל לפתחכם כי אנחנו פוגשים את האנשים במכולת, בגן אנחנו

לא רוצים להגיע למקומות האלה של העימות האישי הפרסונאלי לכן אנחנו

מעדיפים להשאיר את זה ברמה עקרונית. כתוב בסעיף קטן ג' יבחר הוועד ללא

דיחוי על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות אנחנו שלושה מתוך חמישה

שאמורים להיות אנחנו מחצית לפחות, אנחנו רוצים לבחור אדם שהוא כשיר לפי

הצו ואנחנו מוכנים להתחשב אבל שאתה נוטה לבחור שניים מתוך שניים אתה לא

מעמיד לבחירה, קודם כל דבר ראשון אני לא יכול לבחור כאשר אתה נותן לי

לבחור שניים מתוך שניים זה דבר לא סביר ולא הגיוני וכבר פה יש בעיה. אני חושב

שיש לנו, בסופו של דבר אם המועצה פוסלת מועמד זה או אחר זה דבר אחד,

השאלה פה באמת אם אנחנו ממשיכים את כל התהליך הזה ששוב ניגשים ושוב

שואלים אמרתם יפה יש פה קבוצה שהעמידה את עצמה לבחירות ויורקת לנו

בפנים זה אני מוכן להגיד להקלטה. מעבר לזה יש פה התנהלות של איזה שהוא

ניסיון לסנדל אותנו, להקשות אותנו, אנחנו באנו להתנדב כמוכם מהזמן הפרטי

שלנו לשים את עצמנו בחזית ולקחת את הניהול הזה בהתנדבות אין לנו את

הכוחות, את הדרך והרצון להתחיל להתנהל בתוך שדה קרב.

מירב קורן:

זאת בעיני הסוגיה העיקרית כי צריך לזכור שבתור מי שעושה את זה 10 שנים

מאוד מאתגר ומאוד קשה גם ככה עם כל כך הרבה התמודדויות להוסיף על זה

מלחמה פנימית זה ממש בלתי נסבל, זה הכל אנשים שמתנדבים ועובדים נורא,

נורא קשה, והשאלה מה החוק אומר השאלה רק של פרשנות.

אורלי עמיר:

יש לי שאלה גם אם השניים האלה לא היו מסירים את המועמדות שלהם הם עדיין

היו אופוזיציה עבורכם ועדיין היו עושים לכם את החיים קשים בתוך הועד,

והייתם צריכים להתמודד עם זה.

ניב:

זה לא בעיה, אבל שחמישה מעמידים את עצמם לבחירות ואנשים הולכים

ומצביעים עבורם אנחנו ראינו שם ואנחנו מכירים אחד את השני ואנחנו יודעים מי

הפרסונות ולא סתם אחרים לא היו ברשימה.

אנדי וולף:

יש לי שאלה בהמשך למה שאמרה מירב הכוונה היא שיהיה לכם תמונה חלקה בלי

עימותים וזה, הדרך כלומר להכניס את שני האנשים שאתם ממליצים זה באמת

חוסך לכם כל מיני עימותים אחרים בין התושבים הכוונה?

מירב קורן:

אני מזכירה לכולם שיש ישובים וקיבוצים למשל שבהם יש סידור שהרשימה

מראש.

ב.ש.ג עמוד 26 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

לא מראש היא בבחירות.

מירב קורן:

יש רשימה אחת בבחירות.

הילה טורייבר:

יש בחירות לועד האגודה ויש זהות ועדים אבל לועד האגודה יש בחירות. אף אחד

לא רצה להתמודד.

תמנה שמאלי:

אני רוצה הערה אחת, אני מאוד מבינה מה זה הרצון לעבוד בלי עימותים וחיכוכים

וכו' אבל יש לי רק רעש אחד באוזן אני חושבת שצריך להיות בועד מגוון קולות, גם

כאלה שמתנגדים לכם.

משה רווה:

אני אגיד גם כחבר וועד מקומי קודם וגם חבר ועד אגודה, מאוד תראו שמדברים

על עבודה הומוגנית של 5 אנשים זה לא אומר שלכולם יש אותה דעה אבל

הויכוחים הם ויכוחים אחרים לא ויכוחים של דווקא וזה, אני חושב שגם

בחמישייה הזאת שתעבוד ואני מכיר את כולם אם היא תעבוד החמישייה, לפחות

שלושה אני מכיר מצוין גם ביניהם לדעתי יהיו שיחות אבל ה - צורת הויכוח וצורת

ההתנהלות היא שונה. אני שוב אני לא רוצה לדבר לגופו של אדם ולא רוצה להיכנס

ולדבר על הצד העקרוני פה נעשה, היה לי הרבה מה להגיד עוד בשלב ביניים ואני

מספר את ההיסטוריה עידו אמר לי אל תגיד אף מילה ואני בגלל זה שהיתה ישיבת

ועד מסכמת אני גם בירכתי והוא אמר לי רמי שוחט אמר שהוא ממליץ על שני

אנשים של הועד הזה, זאת היתה ההתנהלות, נעשה פה מעשה לדעתי אני לא יודע

רמייה מעשה לא הגון בעניין הזה, לכן אני חושב, אל תחשבו שלא תהיה אופוזיציה

לא יהיו חילוקי דעות אין דבר כזה, יהיו חילוקי דעות אבל הם יהיו ענייניים וזה

נראה אחרת מאשר חילוקי דעות כדי להכשיל. מי שעובד כולכם בהתנדבות יודע

כמה זה קשה לאנשים שעובדים ואנשים צעירים כמה זה קשה ואני חושב שצריך

לעזור להם.

שרון רומם:

לגבי מה שאמר עמיחי לגבי זכויות לגיטימיות של נציגי ציבורי בכפר נטר אין הבדל

במצב בין רשימת יש לרשימת כן, למי שלא ראה את ... אני הייתי עם רשימת כן

עבדנו כולנו ביחד אין הבדלים, מה שרשימת יש לא הציגה זה את הניסיון העודף 10

שנים יו"ר, גזבר שהיה שלהם זאת אומרת מה שהם הבטיחו לתושבים שהצביעו

בשבילם זה שהם מנוסים אין שום הבדל, נהפוך הוא רשימת כן יותר מגוונת,

רשימת יש היו רק גברים ובהמלצה יהיה גבר, יהיה אישה.

אורלי עמיר:

מה לגבי היחס בין התושבים בהרחבה והאגודה? בפורמט המוצע.

עידו:

מספר 4 בהרחבה, יש עוד 3 מהכפר הוותיק.

ב.ש.ג עמוד 27 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

משה רווה:

אני אומר הגיוון הוא מלא מספר 4 שמבקשים להכניס הוא גם גזבר של בית כנסת,

יש קהילה של דובר צרפתית הוא גם בכובע הזה, הגיוון הוא מלא.

ניב:

גם השניים שממליצים הם מהמושב הוותיק.

משה רווה:

אני שמעתי שאתה אומר שנותנים לך 2 אנשים אין לך אפשרות לבחור זאת אומרת

בוא נאמר אם היו 4 אנשים יכולת לבחור מתוכם או 5 אנשים?

ניב:

כן.

שוקי ארליך:

השאלה היא שאלה טכנית האם כל מגישי רשימת יש חתמו על המכתב שממליץ על

השניים האלה?

ניב:

לא. רק רמי.

הילה טרייבר:

הוא ב"כ הרשימה, ב"כ הרשימה הוא זה שמנהל את הרשימה, הוא מטעם

הרשימה מגיש את הקול, הוא מגיש גם את החברות, הוא ב"כ הרשימה.

אורלי עמיר:

מה אתם אומרים על זה שהציבור בעצם אמר, 2/3 מהציבור אמרו אנחנו לא

תומכים בכם אנחנו תומכים באנשים אחרים.

משה רווה:

אבל הבחירה היתה חיובית לא שלילית. השליש בחר בשני אנשים לא אמר לא

להם, בחר בשני אנשים.

אלי ברכה:

אורלי מה שאת אומרת שהבחירה הזאת של שליש שלא רצה אותם יכולה גם

להתפרש אם השליש היה יודע שלא תרוץ החמישייה הזאת היה יכול להיות...

אורלי עמיר:

נכון זאת ספקולציה אבל עדיין יש ציבור אנשים שכן צריך לתת להם ייצוג.

תמנה שמאלי:

צריך לדון בהתנהלות בתהליך זה הכל זה לא באנשים.

ניב:

אני רוצה רגע לענות לאורלי אני אומר במקום כזה קטן שלא יקבלו את שתי

הקולות האלה זה אומר שהם היו אמורים לא להצביע לעצמם, הם, המשפחות

ב.ש.ג עמוד 28 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שלהם, הילדים שלהם, זאת אומרת בסופו של דבר.

אורלי עמיר:

אתה לא יודע למי המשפחות שלהם הצביעו אתה מניח.

תמנה שמאלי:

אין מה לקחת את זה למקום האישי.

עידו:

שאלתם אם היינו יכולים לעבוד עם שניים מתוך החמישייה האלה אז קודם כל כן,

ישבתי עם מספר 3 לפני הבחירות ואחרי הבחירות ואמרתי להם שאנחנו הולכים

לעבוד ביחד כי היה לי ברור שאם הולכים לנצח הוא יהיה בפנים ואם הולכים

להפסיד אני ידעתי שרמי הולך להתפטר והוא הולך להיות בפנים וסיכמנו שאנחנו

יכולים לעבוד ביחד מצוין. אמרתי לרמי שאין בעיה אנחנו יכולים להמשיך לעבוד

היתה לי פגישת עבודה איתו והיה לי ברור שאנחנו הולכים לעבוד ביחד, ברגע שהם

החליטו וגם הראו את פרצופם בסופו של דבר הם אמרו את שלהם לתושבים אז

זהו איך אתה יכול להיות דו פרצופי אתה הופך והופך תעמוד בשלך מה ש...

לתושבים תעמוד מאחורי זה ואל תטריד את כולם אתה יוצר בלגן גם ככה.

אורלי עמיר:

יש תקדימים לעניין הזה?

עמיחי ויינברגר:

יש תקדימים של התפטרות משתלשלת זאת אומרת עוד אחד התפטר ועוד אחד ואז

הגיע, למשל בסביון היה כזה דבר בקדנציה הקודמת ואז. ... הלך והתייעץ עם כל

האנשים שהיו בעד ראש המועצה הקודם כל הרשימה התפטרה לחלוטין עשה

התייעצות ואישר את ההמלצה שלו.

הילה טרייבר:

רק אני אגיד משהו גם אצלו במועצה יצא כמה פעמים שנגמרה הרשימה, נגיד

אנשים נרשמו, היו נכנסו היה רשימה של ,12 נרשמו ,5 ועדיין כל אלה שהיו ב – 12

בעצם לא באמת, לא אחד עזב כולם לא רצו זאת אומרת הרבה פעמים צריך להגיד

הזה, בבחירות לועד מקומי אתה רושם 5 שמסכימים להיכנס בהנחה שהשאר לא

נכנסים. זה קורה. אני רוצה להסביר על התהליך מירב שניה ואז מה שקרה

שמכיוון שלא היה אף אחד רשום בעצם הרעיון היה להמליץ על מישהו שלא

ברשימה והרעיון שאתה לוקח מישהו שהוא גם לא בנציגים מישהו שלא היה לא

ברשימה ולא במגישי הרשימה ועלה לדיון במליאת המועצה, המועצה החליטה

להמליץ עליו וזה הלך לאישור השר, זאת אומרת הרעיון הוא אני מתייחסת

לנקודה שהם אומרים שהם לא הופיעו ברשימות הם כולם התפטרו זה לא הנקודה,

הנקודה היא שבהליך אם אין אף אחד ברשימה בוחרים מישהו שיכול לבוא משום

מקום גם אם הוא לא מועמד לבחירה.

מירב קורן:

אצלי זה קרה פעמיים ואכן כולם הודיעו שהם לא רוצים והבאנו שניים מבחוץ אבל

היתה רשימה מסודרת עם נציגות ברורה, מה שפה קרה זה משהו. השאלה היא

פשוטה. השאלה אם יש לגיטימציה לתת החלטה.

ב.ש.ג עמוד 29 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

אני אקריא לכם את הוואצפ בני גזית מותיקי הכפר שימש במגוון תפקידים הן

בועד המקומי והן בועד האגודה, הוא מדבר ספציפית על הפסילה הנקודתית ומה

שעמיחי אומר שהפסילה הם לא מבקשים פסילה נקודתית של שני אנשים הם

בעצם מבקשים פסילה עקרונית לפסול את כל ההמלצה של הרשימה האחרת. לפי

החוק היא קיימת הם אומרים זה לא ספציפית, לפי החוק זה מגישי הרשימה, אני

חייבת להגיד משהו אני פניתי לרום אלמוג היועץ המשפטי של הממונה על

הבחירות ותיארתי לו את הסיטואציה שהרשימה כולה התפטרה הוא ענה שגם

במקרה שהרשימה התפטרה זה לא מבטל את ההתייעצות זאת אומרת אני אקריא

לכם בדיוק איך הוא כתב את זה, אני לא הסתפקתי בעמיחי אלא הלכתי הלאה

והוא כתב ככה. במקרה שכל המועמדים ברשימה התפטרו יש לפי סעיף 130 ג' לצו

כלומר חברים הנותרים בועד ממנים את החבר הנוסף לפי הצו החברים הנותרים

צריכים להתחשב בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נחבר חבר שחדל לכהן

והתחשבות זאת נדרשת גם כאשר כל המועמדים התפטרו. זאת אומרת חוות הדעת

שלו אומרת שבעצם ההמלצה קיימת. עכשיו הם כתבו בעצם שהגיע לכם בחומר

נימוקים לפסילה.

עמיחי ויינברגר:

שיקול הדעת שלהם מצומצם.

תמנה שמאלי:

אני רוצה שתתייחס גם לזה במכתב שכתב רמי שוחט לדרעי לשר הפנים הוא כותב

בסוף כמו כן הריני להודיעך כמי שעומד בראש הרשימה כי כל חברי רשימת יש כפר

נטר המונה חמישה חברים התפטרו ועכשיו הסיפא כך שרשימה זאת לא תחשב

בועד המקומי. עכשיו השאלה אני שואלת אותך שאלה משפטית האם בזה שהוא

בא ומצהיר ב – 8/11 שהרשימה לא תשב בועד המקומי, כתוב לא תשב בועד

המקומי, לא תשב סליחה טעות שלי כך שרשימה זאת לא תשב בועד המקומי האם

מבחינה משפטית, האם אין בזה כן לבוא ולהגיד בעצם אנחנו הצהרנו ב – 8/11

שאנחנו רשימה שלנו לא יושבת בתוך הועד.

הילה טרייבר:

רגע אני אגיד עוד משהו על זה אני ניהלתי את הקשר מול עידו, הרעיון הזה דרך

אגב שהרשימה פסולה לחלוטין אני הצעתי לו את זה כי אמרתי לו לדעתי זה היה

ההיגיון הבסיסי כל ברגע שהם הודיעו על רשימה פסולה זה מבטל את הרשימה ואז

קיבלתי חוות דעת שבעצם אמרו שנכון שהרשימה הזאת לא קיימת אבל יש מגישי

רשימה ויש ציבור ובעצם החוק מתייחס לציבור, ולא לרשימה. זה היה המסר

שנאמר.

עמיחי ויינברגר:

תשובה זה לא מעניין כהוא זה באיזה שיטה או אמירה התפטרה רשימה כן

בקבוצה או באחדות זה לא משנה, החוק קובע את המסגרת שברגע שזה נגמר

והתמלא יש דרך או נתיב, זה מה שהחוק ראה לנכון, זה מה שהמחוקק ראה לנכון

שהוא מעוניין שישאר הייצוג, ובפועל אני אסביר את זה אחרת שיקול הדעת של

הועד כישות מנהלית הוא מאוד מצומצם, הוא מצומצם לבדיקות המינימאליות

הבדיקות של... היום למשל היה התפלגות בבוקר ועדת הכנסת היתה צריכה לאשר

את זה היועץ המשפטי לכנסת בא ואמר להם בהתפלגות הזאת שיקול הדעת שלכם

מאוד מצומצם זה לא שאתם באמת יכולים עכשיו לעשות מה שאתם רוצים,

ב.ש.ג עמוד 30 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

בדקנו, ראינו, עשינו מה הטכני התפלגות טכנית היא נכונה ולכן אתם צריכים

לאשר זה המשמעות של הדברים האלה, שיקול הדעת של הועד בדבר הזה הוא

שהוא בא ומתייעץ ומקבל את השמות. לוקחים לו את שיקול הדעת גם ברמת

הפסילה אם אתה לא רוצה לקבל אותם קודם כל זה לא בסמכותך זה עובר

למליאה ועכשיו גם במסגרת המליאה החלטה של המליאה היא כמובן שיקול דעת

מנהלית, כפוף לביקורת מנהלית וצריך לבדוק איזה נימוקים יש לפסול.

תמנה שמאלי:

אבל הפסילה בהגדרה לפי מה שנאמר פה היא פסילה אישית. היא לא פסילה

עקרונית.

עמיחי ויינברגר:

בין אם היא פסילה אישית או עקרונית, בוא נניח עכשיו סתם מקרה אחר לא כאן

שיש צליבה הוא באיזה מקום מסוים , אני בכוונה הולך על הקיצון שאי אפשר

לראות אותו עוברים לצד השני של המדרכה נניח לא במקרה הזה במקום אחר גם

שם ברמה האישית זה לא מעניין.

תמנה שמאלי:

אבל אני לא מדברת ברמה האישית אני מדברת על תהליך, על התנהלות אוקיי יש

כאן הבדל זה לא משנה השניים האלה לכאן או לכאן השאלה שאני חושבת

שנשאלת כאן היא לא שאלה אישית האם השניים האלה ראויים או לא ראויים.

אלי ברכה:

תנו רגע לנסות לומר כמה דברים בעניין הזה.

(ההקלטה הופסקה)

אלי ברכה:

עכשיו אני הולך לפרוטוקול.

מירב קורן:

זה באישור של עמיחי הדבר הזה.

אלי ברכה:

זה באישי אמרנו אם זה באישי אנחנו צריכים את עמיחי. אנחנו שואלים עילה

לפסילת אדם אנחנו ברור לכולם שאנחנו לא יכולים לפסול אדם בגלל שהוא אדם

אלא אם הוא לא עומד בקריטריונים בסיסיים של חוק קלון פלילי כזה או אחר

שזה פוסל את האנשים כי אחרת לא ניתן לפסול. ואז אנחנו חוזרים לדיאלוג של

רשימה איזה רשימה תהיה פה דומיננטית אני שואל אתכם שאלה אתם לא צריכים

לענות לי תענו אחר כך בהצבעה מה לדעתכם החוק כיוון, האם החוק כיוון שהיתה

אופוזיציה וקהל שלם רכב אופוזיציה ולתת לו להמשיך בצורה כזאת או אחרת

למצות את המהלך של האופוזיציה ובסופו של דבר משרד הפנים יחליט אם אנחנו

לא נחליט הוא בשום מקום לא אומר תחזיר את זה לרשימה אחרת שתבחר או

האם רצה המחוקק לומר חברה היתה רשימה פרשה הרשימה לא התנהגו יפה, כן

התנהגו יפה ובגלל זה שלא התנהגו יפה בוא נעניש את ציבור הבוחרים שלא בחר

ברשימה אחת ונחזור לרשימה שקיבלה את הרוב והם יחליטו מה הם רוצים שיהיה

להם בועד, זו השאלה שעומדת על הפרק האם ממשיכים את התהליך של לאפשר

אופוזיציה או.

ב.ש.ג עמוד 31 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אורלי עמיר:

ואם מישהו בחר ברשימה מסוימת באנשים מסוימים מרשימה מסוימת שאיננה

רלבנטית יותר העובדה שהיא לא רלבנטית זה הכוונה.

מירב קורן:

לפי מה שאתם אומרים פה זה גם לא עניין שלנו פה זה בכלל דיון משפטי טהור

והוא לא צריך לבוא, יש סתירה פנימית שאני לא מבינה אותה, אני לא מבינה

אותה. מצד אחד החוק הביא את זה לשיקולינו לבחירה ומצד שני אתם אומרים

שאין לכם שום שיקול דעת ורק אם יש פרמטרים מאוד ברורים של בעיה מבחינת

התאמה ויש שיקולים שלא פרוסים לפנינו.

תמנה שמאלי:

דרך אגב מירב זה סיפור פרוטוקול שאני אתייחס ספציפית למועמד בני גזית שאם

אני הייתי תושבת והייתי קוראת אותו באמת לא הייתי מצביעה בשבילו זאת

אומרת יש פה סיכום פרוטוקול, אני לא יודעת אם הדברים נכונים או לא.

אלי ברכה:

מירב השאלה הזאת אגב תעלה בעוד דיונים ועוד כל מיני דברים שהמדינה

משאירה לנו מרווח צר מאוד שלפעמים אומרים לנו תצביעו על משהו שהיועץ

המשפטי אומר יש לכם רק החלטה אחת כן או לא או להמשיך הלאה וזה נכון.

אומרת המדינה נניח שהיתה רשימה שהפסידה היתה אומרת אנחנו רוצים את א',

ב', ו – ג והם היו אומרים לנו פותחים את רשימת כן שזכתה אומרים לנו תקשיבו

הבחורצ'יק הזה והזה לא יכול להיבחר מהסיבות האלה והאלה שעומדות בחוק, אז

כן היה מגיע אלינו החוק מסתכלים היועץ המשפטי היה בוחן את זה ואומר כן יש

עליו קלון יש לו תיק פלילי הוא לא גר במושב לצורך העניין.

שוקי ארליך:

אלי לצורך העניין הזה למה שלא יהיו עוד 2 מעומדים.

אלי ברכה:

הרשימה השניה לא רוצה לתת.

שוקי ארליך:

אני מצטער ואני כחבר מועצה אני רוצה לקרוא כתוב בפירוש לא שאנחנו פוסלים,

כתוב לא יפסל מועמד שהוצע כאמור אלא באישור קבוצה, זאת מה שהקבוצה

צריכה להחליט זה לא אם היא פוסלת או לא, אלא היא מאשרת את הפסילה שועד

מקומי החליט זה מה שהחוק התכוון. עכשיו אנחנו נאשר זה לא בגלל שאנחנו

פסלנו אנחנו חיווינו את דעתנו לתהליך שהועד הזה רצה לאשר את הפסילה

להעמיד את הדברים.

אלי ברכה:

בוא נעשה צעד קדימה מישהו יכתוב למשרד הפנים ויגיד פסלו אותי או פסלו את

ההוא מה אתה מציג למשרד הפנים?

שוקי אליך:

שהבית הציג לפנינו את הסיבות האלה ואנחנו אישרנו את הפסילה. הם אמרו

בדיוק את הטענה, הם אמרו.

ב.ש.ג עמוד 32 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אלי ברכה:

אתה נדרש להחליט.

מירב קורן:

אני כופרת בזכותם את השאלה להמליץ אבל מכיוון שזה לא שאלה שמית אלא

יועץ משפטי אומר חד משמעית שזכותם להמליץ אני חושבת שזה החלטה.

שרון רומם:

לפי מה שאני רואה פה אנחנו פה כמו שופט אנחנו צריכים להגיד פסול או לא פסול

כל שופט סביר צריך לשמוע את שני הצדדים אנחנו ש מענו רק צד אחד ולא שמעתי

את הצד השני, האנשים האלה נראים לי על הכיפאק ושרון נראה לי על הכיפאק

באותה נשימה הלב שלי איתם אבל אני לא שמעתי את הצד השני.

(הקלטה הופסקה)

שרון רומם:

נשלח מכתב לכל כפר נטר ב – 13/11 אמר אנחנו התפטרנו אנחנו פורשים אנחנו

רוצים שהועד המקומי יעבוד בשיתוף פעולה הוא לא הצמיד עוד 2 שמות או אמר

רשימת כן הוא לא עשה את זה, זה היה רוח הדברים שבוע אחר כך הועד המקומי

ללא דיחוי ברוב קולות אנשים כשרים ברוח המלצה של הרשימה השניה בחר את

מספר 4 ו – ,5 זה היה יום לפני שהם שלחו מכתב, ביום שהם קיבלו את ההחלטה

הזאת, זו היתה רוח ההחלטה שלהם המכתב הפומבי לכל התושבים שרמי שוחט

דרש מהמזכירות לשלוח לכל התושבים מכתב שהם מפנים את הדרך ומבקשים

מרשימת כן שיהיה להם.

עמיחי ויינברגר:

האמת שזה לא משנה בכלל כי גם מצידי ש... קובע דברים שאני ממנה אותם להיות

מלך זה לא משנה כהוא זה כי החוק קובע מה צריך להיות, אחרי שחלף הדבר הזה

ואנחנו נכנסנו לתוך התהליך ובאנו לשם לקבל את הדברים לקבל את ההמלצה הוא

יקבע.

שרון רומם:

הוא המליץ להם לקבל שיתוף פעולה.

מירב קורן:

אם הייתם מאשרים את המינוי שלהם לא היינו מאשרים אותו?

אלי ברכה:

עכשיו?

מירב קורן:

אני רוצה להבין את הפרוצדורה לפני שהוא התחרט וחזר בו.

הילה טרייבר:

אני אתקן את זה, זה לא היה בדיוק ככה כי אני לפני המינוי שלהם הסברתי לעידו

שצריך לפנות לרשימת מגישי הרשימה השניה זאת אומרת גם שמנדל וקרן כבר

הומלצו, זה היה לפני ואמרתי לו אתה חייב לפנות לרשימה השניה לקבל המלצה.

ב.ש.ג עמוד 33 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אנדי וולף:

אבל לא היתה המלצה כתובה.

הילה טרייבר:

לא היא שאלה מה היה קורה אם היה מקבל את קרן ומנדל ואז היינו אומרים כן

אז אמרתי לה אני בשניה שהם התפטרו כתבתי להם לועד המקומי איך לפעול.

אנדי וולף:

אני מציע משהו כזה, אני מציע שאחד לאחד, אחד מהמומלצים שלהם ואחד

מהמומלצים.

אלי ברכה:

הועד לא משתף פעולה אני פניתי אליהם הם אמרו לא חזרו אליי עם תשובה אמרו

לא אלה שני אנשים שלנו, אנשים הכי טובים.

אנדי וולף:

אוקיי זה משפט שלמה.

אלי ברכה:

אנדי אנחנו יכולים להחליט בוא נאמר ככה לבית סוהר המליאה הזאת לא תלך אם

תחליט ככה או אחרת אבל מישהו יכתוב לשר הפנים ויגיד לו למה פסלת זה יחזור

אלינו ישאל אותנו שר הפנים למה פסלתם, נגיד לו משפט שלמה.

מירב קורן:

כי אנחנו לא רוצים אנשים כמוך במועצה זה מה שהייתי עונה לו.

אלי ברכה:

חברה בואו נצביע כל אחד יצביע מה שהוא רוצה.

עמיחי ויינברגר:

אני אחדד רגע את הזה סעיף ג' הוא ממש מתחבר לסעיף א', לא בחרו חברי הועד

המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן א' לכן זה מתחבר לסעיף קטן א'

כלומר אתם צריכים תבחרו לפי ההמלצה, תוך חודש ימים ימנה הממונה על

המחוז אדם כשר לפי צו זה, כלומר מה שאנחנו צריכים לעשות בהחלטה האם

אנחנו מקבלים את הבקשה שלהם לפסילה, במידה ולא בעצם קופצים עכשיו ל – ג'

בעצם תוך חודש ימים מהרגע שהם היו צריכים לבחור אמור למנות הממונה את

החבר ועדה. אני מנסח את השאלה, בפני המליאה עומדת בקשת חברי הועד לפסול

את מומלצי הרשימה שהתמעטה בעד זה לפסול נגד זה לא לפסול.

הילה טרייבר:

אני חייבת להגיד משהו כי תמנה העלתה את זה קודם ולא התייחסתם לזה

בפרוטוקול יש נימוקים ספציפיים על אותו בן אדם למה לפסול אותם, זאת אומרת

אם תסתכלו על פרוטוקול של ועד מקומי זה לא נאמר, בגלל צנעת הפרט אבל

בפרוטוקול כתוב נימוקים ספציפיים על אדם אחד, לא על השני על אחד כתוב

נימוקים ספציפיים. חשוב שתסתכלו על זה בגלל שזה הנימוקים הספציפיים

שעליהם אתם דנים בעצם. זה נשלח בחומר וזה בפרוטוקול של הועד המקומי.

חשוב לדעת על מה דנים.

ב.ש.ג עמוד 34 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

(ההקלטה הופסקה)

אלי ברכה:

אוקיי בואו נצביע חברה חבל על הזמן, כל אחד יצביע מה שנראה לו איך שהוא

חושב.

אורלי עמיר:

אנחנו מתייחסים למה שנאמר כאן למה שתמנה הקריאה כי אלה היו הנימוקים

שלהם לפסילה.

עמיחי ויינברגר:

בעד זה לפסול נגד זה לא לפסול. בעד זה לפסול את מועמדי הרשימה השניה. מי

בעד לפסול את הנציגים מועמדי רשימת יש?

שוקי ארליך:

מה יקרה אם נקבל החלטה לפסילה הזאת מה יהיה הלאה?

עמיחי ויינברגר:

יהיה להם אפשרות ללכת להליך משפטי ולהביא לביטול ההחלטה של המליאה ושל

הועד.

שוקי ארליך:

לא כי קודם אמרת שהולכים לבקש מועמדים אחרים.

עמיחי ויינברגר:

זה גם. אחד המועמדים הספציפיים תקום להם אפשרות ללכת לבית משפט ולהגיד

או למשרד הפנים למשפט למשרד פהנים וכו' ולהגיד מה פתאום פסלת אותי זה לא

נימוקים בעלי משמעות ותבטל את ההחלטה זה אחד, שתיים מבחינת התהליך

מתווה מבחינת החוק הם יצטרכו במסגרת הדברים להגיע לשם לקבל המלצה

אחרת והם יוכלו לחזור הנה לפסול. מי בעד בקשת הועד לפסול את מועמדי

רשימת יש? .1,2,3,4,5,6,7 מי נגד? 1,2,3,4,5 , 3 נמנעים, בקשת הועד אושרה להביא

לפסילתם.

מרים ברוק:

רק לתקינות ההליך זה בסדר ששרון הצביע?

אלי ברכה:

כן זה בסדר בדקנו את זה.

עמיחי ויינברגר:

אמנם הוא מהישוב אבל בתפקידו בעד החלטה של הציבור, זה בדיוק ההבדל

בדברים האלה.

אולגה ששקיס:

טוב בהמשך לישיבת ההנהלה אנחנו החלטנו לעשות את זה בצורה, החלטנו לקחת

לתשומת ליבנו את הדיון שהיה, החלטנו בעקבות הדיון שהיה לנו דיון ככה ארוך

וזה לקחנו לתשומת ליבנו שצריך גם טיפה להסביר בכלל על התהליך ואמרנו

ב.ש.ג עמוד 35 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שבמקום להעביר לכם את המספרים נתחיל במצגת שמסבירה את כל התהליך

באופן כללי, ולכן זה בנושא מספר ,4 תקציב בפאוור פונט. בשקף הראשון בחרנו

לתאר קודם כל את התהליך של מצב רגיל לא בשנת בחירות מכיוון שפה מתקיים

חלק מהתהליך המקדים עדיין מתקיים יחד עם אישור התקציב. בדרך כלל יש לנו

קביעה של הדגשי ראש המועצה בהתאם לזה מוכנת תכנית עבודה מוגשת

לאישורכם ורק אחר כך בעצם אנחנו ניגשים לתקציב. השנה בגלל החברות ואילוצי

הלו"ז כי אנחנו צריכים לאשר את התקציב עד סוף שנת הכספים הקודמת אז כפי

שראיתם אנחנו מגישים לכם את התכניות עבודה יחד עם התקציב וזה בעצם

מסביר את המצוקה שאנחנו נמצאים בה ולכן אנחנו בגדול החלטנו שאנחנו פחות

או יותר נשמור על המסגרת התקציבית דומה לשנה קודמת עם כל מיני שינויים

מתבקשים שנוכל להתחיל לפעול כמו משרות חדשות, כמו העברות מסעיפים

לסעיפים כדי שבעצם נוכל להתחיל לעבוד כבר מ – .1/1 זה בעצם התהליך דיון

בהצעת תקציב בישיבת הנהלה זה אנחנו כבר עברנו, עכשיו אנחנו נמצאים בשלב

של דיון תקציב בישיבת מליאה ובעצם למטה רשום לכם בהערה שכרגע התקציב

מוגש לאישורכם מתבסס על תקציב 2018 בשינויים מחייבים, ואנחנו נוכל לעדכן

את התקציב ככל שתמצאו לנכון שתסיימו בעצם לראות ולאשר כל תכניות

העבודה.

שוקי ארליך:

לא מדויק אמרנו שאתם תביאו לאישור במועד .. הצעה לעדכון תקציב.

הילה טרייבר:

התקציב בעצם מגלם מה שהציגה סיוונה ומה שהציג אליעד וכל עוד אין דברים

אחרים אין בעיה לאשר את זה ככה, יש עוד אנשים שבאים להציג תכניות עבודה

במידה ונסיים את תכנית העבודה ותרצו לעשות עדכון תקציב או משהו בתקציב

לאיראה לכם אפשר יהיה להעלות את זה לדיון.

אולגה ששקיס:

אפשר בעיקרון בכל מועד להחליט על זה שמעדכנים, משנים, מעבירים ממקום

למקום אנחנו עושים את זה גם הרבה פעמים תוך כדי תנועה.

שוקי ארליך:

זה בדיוק מה שאני מנסה לבלוע אני מציע שיהיה איזה שהוא מועד שבו יצטברו כל

באופן טבעי יצטברו כל מיני תיקונים.

אולגה ששקיס:

באופן טבעי זה פחות או יותר אנחנו עושים את זה במחצית, פחות או יותר ביולי

אוגוסט.

צילי סלע :

צריך לעשות סוף רבעון ראשון, סוף רבעון ראשון יש לנו את כל תכניות העבודה.

הילה טרייבר:

השנה הזאת זה יכול להיות פעמיים אחת בסוף הצגת תכניות העבודה, והשניה

כרגיל במועד שאנחנו עושים בדרך כלל שזה באוגוסט, יגמרו תכניות העבודה אם

נצטרך לעשות התאמות של התקציב למה שתאשרו או לא תאשרו, נעשה, ואם לא

אז באוגוסט עוד פעם.

ב.ש.ג עמוד 36 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אלי ברכה:

במקרה רגיל היינו אומרים לכם חברה דנו נחכה לאמצע שנת התקציב נשנה מכיוון

שפה ביקשנו מכם להחליט מהר יותר אנחנו גם אומרים חברה אם מישהו מכם

חושב שצריך להעלות ולדון בנושא כזה או אחר בתוך התקציב תבקשו ונעלה את

זה לדיון נוסף.

אולגה ששקיס:

לפני שאנחנו צוללים למספרים אז בגדול רק להסביר כי אחר כך זאת שאלה

שתעלה, למועצה בעצם 2 סוגי תקציבים אחד זה תקציב שוטף שזה בעצם תקציב

הפעולות היום יומיות של המועצה כמו פינוי אשפה, כמו תשלומי שכר, וכמו גביית

ארנונה, ויש תקציב פיתוח שזה בעצם בגדול השקעה בתשתיות שזה כל העבודות

הפיזיות שגם מה שמאפיין אותם שהם גם מתפרשות לפעמים על תקופה יותר

ארוכה משנת תקציב והם לא נמחקים בסוף התקופה כי תקציב רגיל הוא בעצם יש

לו התחלה ויש לו סוף, מחר בבוקר תקציב ,2018 לא מחר מחרתיים לא קיים, אי

אפשר לגעת בו יותר הוא כבר לא זמין לנו. תקציב פיתוח אפשר להשתמש בו גם

בעוד 5 שנים שוב בהסתייגויות מסוימות כי גם לזה למשרד הפנים יש איזה שהם

הנחיות אם התקציב למשל לא פעיל למעלה משנה אנחנו אמורים לא להתייחס

אליו ולסגור אותו.

צילי סלע:

אבל הוא צבוע?

אולגה ששקיס:

כן הוא צבוע, גם השוטף הוא צבוע, גם את השוטף את צובעת לפעילות מסוימת. אז

זה בגדול לעניין הזה. עכשיו מקורות מימון לתקציבי פיתוח שזה לא משהו שאנחנו

דנים בו היום אבל זה היטלי השבחה, היטלי פיתוח שזה היטלי סלילה שנגזרים

מחוקי העזר שלנו, היטל ביוב, היטל תיעול או הלוואות מהבנקים שגם לזה אנחנו

נידרש לדבר על זה. עכשיו ההכנסות האלה הם בעצם נכנסות למה שנקרא קרנות

המועצה, כל פעם שאנחנו גובים היטלי השבחה או היטלי סלילה או היטלי פיתוח

למיניהם אנחנו מעבירים את זה למה שנקרא קרנות, ומשם בעצם הקרנות האלה

משמשים אותנו לתב"רים וגם בכללים מסוימים להעברה לתקציב רגיל שזה תיכף

נדבר על מה, יש כללים מסוימים שבעצם מאפשרים לנו לקחת חלק מהכסף הזה

לטובת פעילות מסוימת בתקציב הרגיל שזה פירעון הלוואות כי אנחנו פורעים

אותם בשוטף והוצאות מחלקת ועדה, הנדסה בניכוי אגרות שהם גובים. עכשיו

לגבי תקציב רגיל, תקציב רגיל מקורות מימון שלו הם בעצם הכנסות עצמיות שזה

הגבייה העצמית שלנו ארנונה, אגרת ביוב, אגרת שילוט, אגרת שמירה והעברה

מאותם קרנות הרשות לפי הכללים של משרד הפנים והכנסות ממשלה, שזה גם

לרוב בדרך כלל ב – 99 אחוז זה צבוע לפעילות מסוימת וברוב המקרים הם

מחייבים השתתפות מועצה מה שאנחנו קוראים לו מצ'ינג באחוזים כאלה ואחרים.

בתקציב השוטף ההוצאות מתחלקות לתקציב פעולות בגדול ותקציב שכר, כאשר

הפעולות יש פעולות כלליות שזה פעילות שוטפת תחזוקה, ניקיון, ותרבות חינוך,

פעילויות נוער, הסעות וכאלה, תקציב שכר מתחלק לשכר כללי שזה ... טיפול

ותחזוקה, שכר חינוך שאנחנו מתקצבים אותו בנפרד ושכר עובדי רווחה, ושכר

פנסיונרים בפנסיה תקציבית, יש פנסיונרים שמקבלים פנסיה מקרנות וזה בעצם

לא על התקציב שלנו. עכשיו פה מוצגת הטבלה שבעצם עושה השוואה בין תקציב

גם מקורי וגם מעודכן לבקשתו של שוקי של 2018 לבין הצעת תקציב של .2019

בחלוקה לאותם בעצם קטגוריות שמגדיר משרד הפנים שזה ארנונה, זה תחום

ההכנסות, אתם רואים ש – 66.200.000 ₪ זה ארנונה יש 9.500.000 הכנסות לא

ב.ש.ג עמוד 37 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הכנסות סליחה הנחות בארנונה, עצמיות חינוך ,3.147.000 עצמיות רווחה 465,000

₪, שעצמיות רווחה זה גבייה מתושבים בעצם בגין פעילויות, ויתר העצמיות

25,000,000 ₪.

שוקי ארליך:

כמעט שאין סטייה בין תכנון וביצוע לא ביצוע סליחה לתקציב המעודכן.

אולגה ששקיס:

לתקציב המעודכן שזה בגדול מה שאמרנו, כי אנחנו ל.

הילה טרייבר:

בעצם לקחנו הכנסות של שנה קודמת ואמרנו שאלה יהיו הכנסות של השנה הזאת.

אולגה ששקיס:

גם בגדול במספרים הגדולים.

צילי סלע:

כמה היה השינוי בין התכנון המקורי לבין העדכונים שהיו במהלך השנה?

אולגה ששקיס:

יש לך תקציב מעודכן תקציב מקורי. הוספתי עמודה. היה עדכון בגדול רק בארנונה

בהכנסות שזה מה שדיברנו איתכם על התביעה זה היה 2.000.000 ₪ שעדכנו זה

היה בגדול השינוי.

הילה טרייבר:

זה היה זה ,66,200 66,200 והתקציב המקורי היה .64,200

אולגה ששקיס:

וזה בעקבות פסק דין שקיבלנו במהלך השנה.

הילה טרייבר:

כבר באוגוסט עדכנו את התקציב ל – 66 ועכשיו עשינו בדיוק את אותם הכנסות.

צילי סלע:

הכסף התקבל כבר דרך אגב ה – 2 מיליון הזה?

הילה טרייבר:

עד סוף השנה אנחנו נקבל.

אולגה ששקיס:

זה בעצם אותו גרף שאתם רואים רק בצורה ויזואלית שמראה לכם בעצם 52 אחוז

מהתקציב שלנו זה ארנונה, 20 אחוז זה יתר העצמיות זאת אומרת ההכנסות שלנו

בין אם זה מקרנות או בין אם זה מגבייה כזאת או אחרת אין לנו כל כך הרבה

השתתפות של משרדי הממשלה וזה משתקף פה .. וזה נובע מסוציו אקונומי שלנו

והמיקום הטריטוריאלי. זאת בעצם הטבלה שביקשתם לראות.

מירב קורן:

שאלה קטנה האם יש איזה שהיא קורלציה רציף בין הזכות לקבל הטבות

ב.ש.ג עמוד 38 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

מהמדינה השתתפויות מהמדינה לעומת הנחות ארנונה? כי הנחות ארנונה בדרך

כלל מייצגות זה לא מעניין אותם?

אולגה ששקיס:

לא, סוציו אקונומי אנחנו ,8 וב – .8

מירב קורן:

אבל ההנחות הם גם על פי כללי חוק.

הילה טרייבר:

לא תמיד כי לפעמים הנחות של גיל פנסיה שזה לא משנה, לנו יש, אנחנו במקרה,

אנחנו במקרה יש לנו 60 אחוז מהאוכלוסייה כמעט היא מעל גיל זה, במיוחד שיש

לנו בית אבות שלם, שהוא נספר אצלנו אז ההנחות לא משקפות בעיקר מצב סוציו.

אולגה ששקיס:

לצערי הרב ואנחנו לא כל כך זכאים. זה בעצם שקף שמפרט איך הגענו ל –

66.200.000 בארנונה שזה גם משהו שביקשו מאיתנו בהנהלה לראות את החיובים

השוטפים, ובעצם את ההנחות עבודה שלנו של גביית פיגורים מה שנקרא שזה

תביעות והגבייה מהגיבנת שיש.

הילה טרייבר:

זה החלוקה דרך אגב שביקשתם למגורים ועסקים.

אולגה ששקיס:

כן גם מגורים ועסקים וגם בעצם כמה אנחנו מרוויחים למעשה כמעט 62.300.000

זה השוטף והיתרה בעצם זה מה שאנחנו צופים ולא כל כך יודעים מה נגבה מתוך

התביעות המוגשות ומתוך השומות שהגשנו עכשיו. טוב עכשיו אנחנו מגיעים לשקף

של ההוצאות שהוא בנוי בדיוק. נשלח לכם את המצגת זה לא בעיה. זה גם באותו

מבנה שמכתיב לנו משרד הפנים למה שהתייחסתי קודם יש לנו שכר כללי, יש לנו

פעולות כלליות שזה כל מיני למעט חינוך, רווחה, הלוואות והנחות בארנונה.

שוקי ארליך:

אני נדהם מהקורלציה בין התקציב המקורי למעודכן אפילו בנושא שכר לא היה אף

אדם שלא גויס מעבר לתקציב, מעבר לתקציב.

אולגה ששקיס:

יש שינוי במעודכן אתה רואה. אני אגיד לך שוקי איפה כן תראה את השינוי למרות

שבשכר הוא גם לא יהיה גדול מי יודע מה זה בדו"ח ביצוע, דו"ח ביצוע יהיה לנו

אותו בעוד חצי שנה.

שוקי ארליך:

אני מחכה כאילו בעדכון לא הוספנו שום תוספות.

אולגה ששקיס:

כי היתה חצי משרה שהוספנו.

הילה טרייבר:

צריך להגיד שוקי שהעדכון האחרון הוא מאוגוסט.

ב.ש.ג עמוד 39 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שוקי ארליך:

אבל עדיין כל הכבוד, לא כל הכבוד זה מראה יציבות.

אולגה ששקיס:

זה לא יציבות אנחנו לא מגייסים משרות בלי שזה אושר. אם זה לא תוקצב זה לא

גויס.

שוקי אלריך:

היה אפשרות לכאורה להגדיל משרות כי היה עוד כסף, לא עשיתם את זה.

צילי סלע:

יש כאן הגדלה יש בקשות להגדלה של שכר.

אולגה ששקיס:

הוא מדבר בין תקציב מקורי בין 2018 מקורי למעודכן. 2019 יש תוספת ותיכף נגיע

מאיפה היא נובעת.

הילה טרייבר:

שוקי קצת זה זו היתה שנת בחירות אי אפשר היה לגייס עובדים. שלא נעוף על

עצמנו.

אולגה ששקיס:

טוב אז פה אם יש שאלות אני אשמח בגדול אתם רואים זה אותו מבנה, אותו

מתווה, לשכר נגיע לפירוט של המשרות שנה מול שנה. זה גם אותו דבר מציג את

ההוצאות באחוזים, אתם רואים שהרוב פה זה פעולות כלליות, פעולות חינוך, שכר

חינוך, שכר כללי, לרוב זה באמת פעולות כלליות. פה זה יצא בלי כותרות, טוב

נשלח לכם את זה במייל אבל לי יש גם מודפס אני אקריא לכם מהמודפס.

שוקי ארליך:

כמה יש לנו, מול המצבה כמה אנחנו בפועל פחות?

הילה טרייבר:

זה לא עובד ככה אנחנו א' רשות איתנה אין לנו ממש תקנים, יש תקן נגיד אנחנו

מקבלים חצי משרה מהשירות הפסיכולוגי ואנחנו מאיישים אותה אז יש תקנים

של משרד הרווחה והזה. בגדול זה עובד ככה שמה שהמשרות הן מתוקצבות אנחנו

זה, וגם נגיד במחלקה לשירותים חברתיים אז יש לנו נגיד תקן ל – 5 משרות ויש

לנו 7 משרות.

אולגה ששקיס:

אבל אנחנו כן סופרים את זה באחוזי משרה, יש לי טבלה שבעצם סופרת את אחוזי

המשרה ואנחנו בודקים שאנחנו מגייסים באמת יש לנו את האחוזים האלה.

צילי סלע:

יש לי שאלה לא כל כך לגבי התקנים אלא יותר לגבי שכר עצמו אני מבינה שיש

איזה שהוא גג לשכר ומה קורה בעדכוני שכר משנה לשנה?

ב.ש.ג עמוד 40 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

אין עדכוני שכר. אין דבר כזה עדכוני שכר יש ברשות מקומית 7 שנים שאתה יכול

לעלות בדרגה בערך ב – 200 ₪ כל שנתיים שעלית בדרגה בדירוג דרגה יש לך בין 6

ל – 8 וגם בדרך כלל זה מגלם לך את שכר המינימום.

אולגה ששקיס:

יש תוספות ותק אבל בדרגות מכיוון ששוב רוב העובדים פה או אחוז מהם הם לא

מהותיקים ותיקים זה נשחק להם עם התוספות השונות, עד דרגה ,8 9 יש בכלל

השלמה לשכר מינימום אז בעצם כל תוספת שאתה נותן היא מתקזזת שם אז

הקפיצות האלה הסכמי שכר וגם אז שנותנים 2 אחוז משכר בסיס שהוא 2000 ₪

זה לא נותן על כל הזה רק על הבסיס ואז בעצם התוספות הם לא.

הילה טרייבר:

בגלל שהרשות שלנו קטנה אז נגיד מנהל מחלקה זה ,8 ,10 זאת אומרת הדרגה הכי

גבוה זה שכר כל כך נמוך וזאת הבעיה שיש לנו כל הזמן.

צילי סלע:

נכון בגלל זה אני שואלת שהולכים לגייס עכשיו הולכים לגייס מנהלת תחום חינוך

כדי שיגיע מישהו בעל שיעור קומה אנחנו צריכים ממש לגרד את הקצה. מה קורה

בשנתיים שאחרי זה אם אנחנו רוצים לעדכן לו שכר אנחנו חורגים מתוך.

הילה טרייבר:

צילי השכר קבוע יש מנהל מחלקת חינוך מרוויח בין 60 ל – 70 אחוז משכר המנכ"ל

שזה 28,500 והוא גדל מ – 60 אחרי שנתיים 65 ואחרי 4 שנים 70 ועם זה הוא יוצא

לפנסיה אין לו לאן ללכת אין גידול.

אולגה ששקיס:

פעם בעשר שנים האוצר מעדכן את הטבלאות.

הילה טרייבר:

בגלל שהשכר של המנכ"ל צמוד למדד כבר שנים יורד, כאילו זה היה 28,800 וזה

עכשיו .28,300 היתה עליה של שכר של נבחרים ושכר של חברי כנסת ושכר של

מנכ"לים במשרדי ממשלה ושל ראשי מועצות ויעצרו במנכ"לים של המועצות, כי

המנכ"לים של המועצות ושל העיריות סוחבים את כל הרשות למעלה.

צילי סלע:

זאת אומרת אין עדכוני שכר משנה לשנה?

הילה טרייבר:

לא יש לך שנתיים ככה את יודעת איך לאן את תגיעי.

ב.ש.ג עמוד 41 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אולגה ששקיס:

לכל אחד יש לו את המסלול קידום שלו בהתאם לדירוגים המסוימים אליו הוא

משתייך ומעבר לזה אין לנו אופציות.

הילה טרייבר:

דרך אגב לי יש שיחות שכר כמעט כל יום שהתשובה שלי פשוט אי אפשר, כמעט כל

יום.

אלי ברכה:

אנחנו מלכתחילה בחלק גדול מהמקרים נותנים את המקסימום האפשרי.

צילי סלע:

בגלל זה אני מתארת לעצמי שאתם נותנים את המקסימום בגלל שהשכר מאוד

נמוך.

הילה טרייבר:

אני אתן משהו לראש רשות, יש 2 דברים שאפשר לתת אחד זה שעת כוננות על פי

דיווח, והשני זה אחזקת רכב, זאת אומרת זה שתי הפיגורטיביות היחידות שיש

לרשות מקומית לתת בשכר כל השאר. אי אפשר לתת 60 שעות כוננות למזכירה.

אולגה ששקיס:

אז מבחינת השינויים השינוי העיקרי אצלנו הוא במחלקת חינוך שזה כמעט הכל,

לא כמעט בעצם הכל תוספת אותם סייעות צמודות לחינוך מיוחד ששוש דיברה על

זה קודם.

צילי סלע:

זה ה – ,30 70 שהפך להיות ,40 .60 רק רציתי להבין. כל משרה שאנחנו מוסיפים

אנחנו בעצם מוסיפים 40 אחוז?

אולגה ששקיס:

כן בכסף כן משהו כמו 40 אחוז ואז בתקציב באמת אפשר לראות בסעיף של

סייעות צמודות שזה צמח באיזה 800 אלף ₪ שההכנסות צמחו רק ב – .400 אז יש

לנו תוספת של 9.38 משרות של סייעות צמודות כאשר אנחנו מדברים על משרה

מלאה זאת אומרת ברמת אנשים זה יכול להיות גם 20 אנשים כל אחד באחוזי

משרה שיאושרו לילד הספציפי הזה לפי כמות השעות שהוא זכאי לה. שינוי נוסף

שגם עלה עכשיו, טוב שהיתה תכנית עבודה של שוש היום, אבל יש גם בפרק שהוא

נקרא אצלנו תרבות, אבל הוא מגלם בתוכו את מה שהיא דיברה לגבי, גם היא וגם

אליעד כל מה שדיברנו על להבה, מוגנות, רכז א-ו, ויש לנו גם משרה לאולמות

ספורט.

ב.ש.ג עמוד 42 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

צילי סלע:

בתוך התרבות את כל הפורמאלי, את כל הלא פורמאלי את מכניסה.

אולגה ששקיס:

כן כי זה משויך לפרק גם של ספורט גם נוער גם צעירים הכל.

הילה טרייבר:

חשוב לי להדגיש שיש פה גם שינוי ארגוני שיציג לכם מנהל התפעול בעקבות זה

שהוא, זה פה.

אולגה ששקיס:

תסתכלי בתברואה יש ירידה ובפועל אין.

הילה טרייבר:

הוא מנהל מחלקה הוא יציג לכם את המבנה שלו את השינוי שהוא הולך לעשות זה

בא לידי ביטוי פה בשכר.

אולגה ששקיס:

התוספת היחידה אצלו זה בעצם מצילים שמצילים אנחנו כל שנה מתלבטים איך

לגייס אותם.

צילי סלע:

יש ירידה בתברואה.

אולגה ששקיס:

כן אבל זה לא ירידה זה ירידה לצורך עלייה כי תסתכלי בנכסים ציבוריים יש

תוספת. זה לא זה העברה ממחלקה אחת למחלקה אחרת.

הילה טרייבר:

צריכים לראות את המבנה הארגוני שלו ולאשר אותו כדי להתייחס לתכנית

העבודה שלו.

אולגה ששקיס:

הוא גויס אז זה בעצם היחידות שעברו תחתיו. זה בגדול השינויים העיקריים שיש

לנו בשכר. אחר כך יש לנו זה פרק של השתתפויות שאנחנו צריכים לאשר אותו

בנפרד. יש חלק מהדברים זה לא בדיוק נתון לשיקול דעתנו כמו השתתפות באיגוד

ערים שזה משהו שנקבע אנחנו מקבלים זה כמו מכסות כאלה שאנחנו מקבלים

מסמך מה גובה ההשתתפות שלנו וצריכים להעביר אותה, אותו דבר יש לנו את

ב.ש.ג עמוד 43 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

מרכז המועצות בסעיף ,8 רשות ניקוז.

הילה טרייבר:

אני אגיד מה להחלטתנו בעצם השתתפות ביחידה להגנת הסביבה אנחנו חלק

מהיחידה להגנת הסביבה ברעננה, שותפים לה כמה רשויות כולל דרום השרון,

כוכב יאיר, רעננה, כפר סבא, כפר שמריהו ואנחנו זה תשלום קבוע של 100 אלף ₪,

יש את התמיכה במוזיאונים שזה בנוהל התמיכות של המוזיאונים לחקר השואה,

פעולות אימוץ זה 25 אלף ₪ שהמועצה מעבירה לגדוד מאומץ של כיפת ברזל לא

מעבירה את הכסף אלא אנחנו קונים להם פליזים כל שנה, זה משהו שנמשך כבר

30 שנה, ותמיכה בעמותות מוסיקה, תמיכה בעמותות מוסיקה ונגינה זה תמיכה

בעמותות שעושות בחוף השרון כמו הקונסרבטוריון של חוף השרון שמלמד ילדים

מכיתות ד' שכבה מנגנת ואחר כך עושה שיעורים פרטיים.

מירב קורן:

באיזה אופן התמיכה הזאת באה לידי ביטוי?

הילה טרייבר:

אנחנו תומכים בעמותה ומי שרשאי להגיש זה הקונסרבטוריון של חוף השרון או

עמותה אחרת שפועלת בתחום המוסיקה.

אולגה ששקיס:

אנחנו כפופים לנוהל תמיכות, אנחנו מפרסמים את הקריטריונים וכל עמותה

שמוצאת את עצמה בעצם מתאימה יכולה להתמודד אם תהיה עוד אחת כזאת גם

הם זכאים.

מירב קורן:

השאלה שלעי היתה אם נותנים סכום קטגורי או סבסוד של ילדים או משהו כזה?

אולגה ששקיס:

סכום קטגורי שנקבע בתקציב זה המקסימום שיכול להיות מועבר לנושא הזה.

בסעיף מתחת לזה יש גם מה שנקרא תמיכות עקיפות שזה בעצם שווה כסף שאנחנו

לא מעבירים אותו אלא נותנים רשות שימוש להשתמש במבנה המועצה, זה איזה

שהיא הערכה על פי השעות הצפויות על פי מערכות שעות ועל פי שומה שיש לנו

אבל זה יותר פעולה רשומית כזאת אנחנו מחויבים להציג את זה כי למעשה

המועצה שמקבלת, העמותה שמקבלת היא מקבלת גם את השווה ערך הזה, אבל

תכלס אנחנו רושמים את זה בהוצאה ובהכנסה. גם בהכנסות זה מתוקצב אנחנו

עושים את זה רק לצורך השיקוף.

שוקי ארליך:

מה שחדש מה זה סיוע למשפחות זה חדש?

ב.ש.ג עמוד 44 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

זה התמיכה שסיוונה הציגה אותה למשפחות לילדים גרושים ולהורים שלהם זה

גם איזה שהיא עמותה שתגיש לצורך העניין.

צילי סלע:

יש לי שאלה עקרונית בכל העמותות האלה בעצם אפשר לחלק את זה אולי

לשלושה חלקים לדברים שהם בעצם לעמותות שנותנות שירותים לתושבים, זה

המוסיקה אני מניחה שהספורט סיוע למשפחות כל הדברים האלה ויש את החיצוני

זאת אומרת למשל כמו אימוץ שאני מבינה שאין לו קשר זה, הראשונה אפשר

לחלק לשניים אבל נגיד מה שניתן פנימה בחזרה ומה שניתן החוצה, חוץ מפעולות

אימוץ שזה 25 אלף ₪ יש עוד עמותה?

הילה טרייבר:

מוזיאונים.

צילי סלע:

אבל מוזיאון השואה הוא לא נותן לנו אבל הוא בתוך הזה, בסדר אז זה באמת

הסוג השלישי זה מה שהתכוונתי אוקיי תודה. בעצם חוץ מפעולות אימוץ שזה 25

אלף ₪ כל שאר הדברים הם או בתוך העמותה או שניתנים כשירותים לתושבים זה

מה שזה אומר.

הילה טרייבר:

כן, לא סליחה תמיכה בעמותות בריאות זה אנחנו תמכנו כל השנים הגישה כל

השנים רק עמותה אחת, יכולות להגיד עוד עמותות, הגישה עמותת סנרייס שנותנת

אנחנו נותנים לה מבנה, נתנו לה מבנה לא כסף לשימוש בבית ספר ויצמן לקייטנה

לילדים חולי סרטן ואחים שלהם שהם עשו את זה בחופשות. בעיקרון כל עמותה

שמתעסקת בבריאות יכולה להגיש את זה, עד השנה הגישה רק עמותת סנרייס. זה

שווה ערך לכסף.

צילי סלע:

אבל פעולות אימוץ זה כסף?

הילה טרייבר:

כן.

מירב קורן:

יש פה עלייה של 600 אלף ₪ של תמיכות. מכיוון שאין לנו הכנסות חדשות למיטב

ידיעתי מאיפה זה בעצם יורד?

ב.ש.ג עמוד 45 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הילה טרייבר:

זה יורד מכל מיני תכניות אחרות שצמצמנו בסעיפים אחרים. יורדים סעיפים

במקומות אחרים ועוברים לתקצב.

צילי סלע:

אני חושבת שיש עוד משהו אני חושבת שחלק מזה מגיע אולי אני טועה כהכנסות

שמגיעות ממשתתפים לא?

הילה טרייבר:

לא.

אולגה ששקיס:

זה על חשבון דברים אחרים.

מירב קורן:

רגע הקונסרבטוריון הם משלמים.

הילה טרייבר:

אנחנו לא מתעסקים במה שהם משלמים הם משלמים להם.

אולגה ששקיס:

טוב חלוקת ארנונה לועדים מקומיים זה משהו.

אלי ברכה:

אנחנו הצגנו את זה בנהלה מכירים, מוכר לכם. ארנונה אנחנו מציעים בסך הכל

עשינו מעבר משנה לשנה לא רצינו לשנות, הבסיס של העניין הזה אנחנו לוקחים

10.585.000 מתוך זה גוזרים 600.000 ומחלקים את ה – 10 מליון לפי פר גולגולת

בין הישובים ולוקחים 600 אלף ונותנים תמריץ שבו מתחלקים 600 אלף לישובים

יצרני הארנונה העסקית. הסיבה מאחורי זה היא סיבה קודם כל הסיבה של חלוקה

פר גולגולת חשבנו שזה הדבר הנכון בעבר חולקו אחוזים ואז יצא שישובים שייצרו

הרבה ארנונה עסקית קיבלו תקציבים ענקיים שינינו את זה בעבר ונשארנו עם

התקצוב הזה, נצא רגע מהעניין הזה אם זה קיבוץ או מושב ונשאל את עצמנו מה

הדבר הנכון. יש ישוב שיש בו ועד מקומי ובתוך הישוב יש אגודה היום פעם האגודה

היתה כל הישוב היום האגודה היא לא כל הישוב, יכולה בקלות להיות מדיניות של

הועד המקומי בשביל מה אני צריך עסקים יכול להיות עסקי פל"ח יכול להיות אזור

תעסוקה בצמוד לישוב, ליד הישוב בתוך הישוב מדוע אני רוצה לקבל עסקים כאלה

בתוך הישוב אם לועד המקומי אין תגמול, אינסנטיב תמריץ כזה או אחר לטובת

העניין. אני אקח אתכם רגע נצא מהביצה שלנו מהמועצה שלנו ונשאל את עצמנו

אותה שאלה ברמת המדינה האם יעלה על הדעת שבחוף השרון לא משנה באיזה

ישוב חוף השרון מורכב מישוב אחד, בחוף השרון יהיה אזור תעסוקה של חוף

ב.ש.ג עמוד 46 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

השרון שהארנונה שלו תעבור כולה לנתניה, כן, ומשרד הפנים יגיד לנו חברה אנחנו

רוצים את האזור תעסוקה אצלכם אבל את הארנונה רובה או חלקה תעבור לנתניה

מיד עולה השאלה למה לנו כחוף השרון להחזיק תעסוקה ועד מקומי או מועצה

אזורית למה להחזיק אזור תעסוקה אם נתניה או רעננה או הרצליה מקבלת את

הארנונה. המועצה לא מקבלת שכירות. אנחנו כמועצה נגיד תודה רבה אנחנו לא

מקבלים את הארנונה אי אפשר לחלק, אי אפשר לשפר את הרווחה המוניציפאלית

של התושבים המוניציפאלית הכיס הפרטי יכול להיות שיש אנשים בין שזה אגודה

ובין שזה אדם פרטי נורא רוצים אנחנו כל הזמן פוגשים את זה דרך אגב בכל מיני

מקומות שיש אנשים שרוצים להקים שכונות, להקים זה בכל מיני שטחים סביב

גוש חובב, סביב בית יהושע למשל או רשפון ואנחנו אומרים תודה רבה אנחנו לא

רוצים למה? לכיס הפרטי שלהם כדאי, לכיס המוניציפאלי לרווחת התושבים שלנו

אנחנו חושבים שזה לא נכון. אותו דבר יכול להיות שאגודה או אדם פרטי תיקחו

בחשבון יכול לבקש להקים אזור תעסוקה בחוף השרון כאשר מראש אומרים לנו

תשמעו הארנונה תלך לנתניה, או לרעננה מיד אנחנו נגיד בשביל מה אנחנו רוצים

את זה אצלנו שתהיה אצלם שהם זה, אז כגוף מוניציפאלי אנחנו יכולים להגיד לא.

התמריץ. הזה שהוא לא גדול הוא 600 מתוך 10.600 זה פחות מ – 6 אחוז נדמה לי

אנחנו אומרים תמרץ הזה ניתן משהו לועד המקומי, כדי שהועד המקומי שמורכב

גם מכאלה שהם לא חברי אגודה יהיה איזה שהוא רצון, יהיה איזה שהוא תמריץ

לרצון לשתף פעולה עם הביטוח של האגודות ולא ייווצר מצב שבו הועד המקומי

חונק את האגודה ובסופו של דבר אנחנו חיים במושבים ויש פה שיחה שלמה האם

טוב במועצה אזורית לשמר את האגודות החקלאיות או שכדאי למחוק אותם

ולהשאיר אותם בלי כבר דיברנו על זה בעבר נדבר על זה בעתיד גם כן, אבל זו

החשיבה סביב העניין הזה. נדמה לי שאנדי ייצג קו אחר.

אנדי וולף:

אני חושב שפה איך שזה מוצג כאן זה לא תמריץ אלא פרס ככה זה נשמע זה כמו

להגיד נניח לתושב רעננה נניח קובי חקק שהוא בעל רולדין והוא משלם ארנונה

לעסקים בתור בעל רולדין במרכז רעננה או בקניון רננים והוא משלם יותר ארנונה

לטובת עסקים מאשר השכן שהוא שכיר בכיר בטבע לדוגמא אז ככה זה, מיסים זה

משהו שאתה צריך לשלם בהתאם לגובה ההכנסה או בהתאם למס הכנסה, או

בהתאם למה שאתה קונה אם זה מע"מ או כל מס אחר, ובלי שהכרח אתה מקבל

החזר כלומר אין כזה החזר, אתה משלם סכום ואתה לא מקבל החזר, זה באשר

להחזרים. אם אנחנו רוצים לתת תמריץ קודם כל אנחנו כבר נותנים על ידי כך שיש

לארנונה של העסקים היא מאוד נמוכה אצלנו.

שוקי ארליך:

מה זה רלבנטי זה לא רלבנטי לועד.

אנדי וולף

התמריץ הזה כבר ניתן על ידי ארנונה עסקים מאוד, מאוד נמוכה של חצי ושליש

אני מוכן שנדון על זה גם כן, זאת א ומרת התמריץ צריך להיות סעיף ברור של

תמריץ או עידוד או הטבה איך שנקרא לזה בהתאם לצרכים, ואני לגמרי בטוח

שנדבר גם על הארנונה של העסקים אם צריך לא יודע לא להעלות אותה או להוריד

אותה כל מה שנצטרך לעשות אם יש צורך בהתאם לצורך של הישובים אבל שלא

נקרא לזה החזרי ארנונה כי אני חושב שכל תושב בכל ישוב שהוא בתחתית הסולם

הזה הוא ישאל את השאלה למה בישוב אחר מקבלים יותר, למה ועד אחר יכול

ב.ש.ג עמוד 47 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

לעשות לקיים 6 אירועי תרבות בשנה ואצלנו הועד יכול לקיים שניים לדוגמא. הרי

ההחזר ארנונה מיועד לתקציב של ועד בשביל פעילויות של ועד והתקציב של הועד

שמקבל פחות, הוא יוכל פחות לתת מעט מאוד שירותים לתושבים בהשוואה לועד

אחר. אני לא חושב שתושבי הישובים שהם לא חברי עמותה, או האגודה יוכלו

לטרפד גם את העסקים של האגודות למה,הרי יש אדמות ששייכות לאגודה, למה

שמישהו שלא בעל אדמות האלה איך הוא יוכל לטפל בזה.

אלי ברכה:

עירייה יכולה לטפל ברצון של בעל עסקים להקים עסק?יכולה העירייה, עיריית

רעננה ברעננה לקחת אדמה חקלאית, יש ברעננה פרדס אדם בשם משפחת לוי

ברעננה רוצה להפוך את הפרדס לאזור תעסוקה העירייה יכולה להגיד לו לא יקרה.

אנדי וולף:

אבל זה לא התושב הזה שהוא לא, העירייה זה אנחנו זה המועצה.

אלי ברכה:

והם מיני עירייה, הועד המקומי הוא מיני עירייה.

אנדי וולף:

המועצה היא לא מעל הועד?

אלי ברכה:

נכון, בסדר המועצה יש לנו שלוחה שזה מיני עירייה.

אנדי וולף:

אבל זה לא נתוון בסמכות הועד לאשר או לא לאשר עסקים.

אלי ברכה:

אתה יודע טוב מאוד מהחיים שלך בחרוצים שאדם בודד רוצה לעכב התפתחות

איזה תהליך הוא יכול לייצר בעיכוב התפתחות, אם ועד מקומי רוצה לעכב

התפתחות את היודע איזה תהליך הוא יכול להעביר של התנגדויות, ערעורים

ומחאת תושבים וכל מיני דברים כאלה ואחרים.

אנדי וולף:

אני לא חושב שהדבר הזה ימנע ממנה לעשות את זה, התמריץ של ההנחות.

אלי ברכה:

אני אגיד לך מה ימנע אם ניקח כסף מוניציפאלי נשים אותו בכיס של האדם אז

כנראה הוא לא יתנגד.

ב.ש.ג עמוד 48 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אנדי וולף:

תראה לדעתי זה אינטרס של כל תושבי המועצה, לא חשוב מה המעמד שלו מה זה,

שיהיו עסקים.

אלי ברכה:

רק לא ליד הבית שלו. אנדי מתי אדם מוכן לסבול מטרד מסוים במרחב של הבית

שלו של הסביבה שלו? כאשר הוא נהנה מאיזה שהוא תמריץ שגם הוא מקים את

החיים שלו. עכשיו תנו לי רגע להמשיך את הדיאלוג הזה, אני אומר שני דברים

אחד אני אומר את זה כאן מכיוון שאנחנו פה אחד על אחד הערכה שלי לכנות של

אנדי היא מעל ומעבר אני אומר לכם בניגוד למקרים אחרים והיה לנו דיאלוג קודם

במקרה אחר שאמרנו יש פה מישהו שבא להפריע זה לא אנדי זה יכול להיות

תפיסת עולם שונה, יכול להיות חוסר חדות בנושא הזה אבל אני אומר לכולם פה

למליאה אנדי באמת אי אפשר לומר מספיק מילים טובות על הכוונות שלו. אני

רוצה לומר לך 2 דיאלוגים אחד לגבי עליית הארנונה קיבלנו פה החלטות גם

להעלאת ארנונה והעלינו ארנונה ויש מול משרד הפנים נדמה לי בקשה ואז הוא

מעלה אותה.

הילה טרייבר:

ב – 13/1 יש לכם דיון על הארנונה.

אלי ברכה:

כן, טפטוף כזה וטפטוף אחר של עליית ארנונה, ואני מסכים איתך לגמרי

שהארנונה בחוף השרון נמוכה השאלה מה המידה, לעסקים האם היא צריכה

להיות נמוכה האם היא צריכה להעלות יותר, באיזה פער היא צריכה היא צריכה

לעבור את רעננה או היא צריכה להיות פחות מרעננה. שיחה שלמה אחת רעיונית

ושניה אחרי שנגמור את הרעיונית מה נותנת לנו המדינה, המדינה לא נותנת לנו

הרבה אז הטבלה הזאת אי אפשר לתקן אותה תחת הנחת ארנונה, תיקון ארנונה

מכיוון שזה עולם אחר בסיטואציה אחרת, בלוח זמנים אחר לגמרי אז זה לא ישנה

את המספרים פה לגמרי. הדבר האחר הוא הדוגמא שבה אתה אומר האנשים

מקבלים כבר כסף מסוים כנגד זה, אותם חברי אגודה זה לא הדוגמא

המוניציפאלית קח ישוב בקיבוצים זה קשה בחלקם יש זהות ועדים, קח מושב זה

הדוגמא היותר טובה תפרק את המושב לועד המקומי ולועד האגודה, וועד האגודה

יש 70 חברים בישוב גרים 250 משפחות, זה בערך חצי אם לא שליש, שליש של

אנשים שאין להם נגיע לזה, אנחנו לוקחים את הכסף הזה של הארנונה נותנים

אותו לועד המקומי, נכון שחברי האגודה מקבלים שכירות, ומקבלים כל מיני

דברים אבל הכסף של הועד המקומי מגיע לועד המקומי לעירייה, למיני עירייה של

הישוב והישוב מחלק אותם לטובת התושבים הוא בונה בזה דבר כזה, הוא מנקה

את הישוב, זה לא נכנס לכיס הפרטי של חברי הועד המקומי. בקיבוץ זה מטעה

אותך אבל זה אותו דבר זה אותו דין, בקיבוץ זה מטעה אותך אתה אומר זה אותו

כיס נכנס מכיס אחד יוצא מכיס שני אגודה זה ועד מקומי אבל תל יצחק זה יש

שם יותר אנשים שהם לא קיבוצניקים מאשר קיבוצניקים, כן כל אחוזת פולג הם

תושבי תל יצחק הם לא חברי האגודה, געש היום נמצאת בתהליך שצוקי ארסוף זה

לא הקיבוץ זה לא האגודה הם לא חברים בקיבוץ, שפיים ויקום לדעתי הם

היחידים ושמורת השרון ושפיים, כדי לראות את הדברים ברור צריך להפריד בין

הדברים ולשאול זה שני גופים שונים, זה שאדם גם תושב וגם חבר אגודה כל

ב.ש.ג עמוד 49 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

הכבוד לו הצליח להסתדר אבל זה עדיין לא מונע מאיתנו לעשות את הצדק, והצדק

נעשה רק כאשר אתה לוקח מפריד את זה לשני גופים ואומר מה אלה מקבלים

ומה אלה מקבלים. חברה אני לא יודע יותר מה לשכנע אם מישהו רוצה לומר

מילה.

שוקי ארליך:

אני מכיר את הטבלה הזאת טוב כי אני נאבקתי בראיה של ארסוף בנושא הזה,

אבל בראיה דווקא של מועצה ברגע שהוחלט שהפרמטר להחזר הוא תושב וזה

ההסתכלות כרגע אז התקבלו 2 החלטות שמסתכלים רק על התושבים של המגורים

למרות שעסקים הם גם תושבים והם למעשה בגין התושבים שהם עסקים היה

מגיע החזר על העסקים וזה נעלם בטבלת ההחזר וכאילו יש פה תיקון הנובע

מהדבר הזה. דבר האחר זה ההחלטה לעשות את ההחזר שוויוני שלא ברור שהיא

מוצדקת לפחות אפשר להציג תאום שהתרומה של התושב במיסים שהוא משלם יש

איזה קשר בין כמה ההחזר, כי פה הנ.. אם לוקחים ביחד את סך הכל ההכנסות של

ישוב מחלקים את זה במספר התושבים הניוד פה הוא מ – 1200 לתושב לשנה ל –

9,000 לשנה באיזה שהוא מקום.

אלי ברכה:

זה ככה היה.

שוקי ארליך:

וזה ניוד של סך הכל עושה עוול במרכאות לתושבים שתורמים הרבה לארנונה

ומקבלים פחות. אני חושב שהשיטה שפה הגיעו שבעצם הלכו על שיטה של מחיר

החזר אחיד לתושב עם תיקון מסוים על גביית יתר מאשר בארנונה, נראית לי

סבירה כאשר עוד פעם 600 אלף מתוך 35 מיליון סך הכל ההחזר הנוסף, היא כפי

שאמרתי אני בא מעולם העסקי שאתה מביא כסף אתה מקבל עמלה זה עמלה

קטנה מאוד על זה שאתה מביא כזה כסף.

אלי ברכה:

אם אין למישהו משהו מאוד משמעותי אני רוצה לסכם בעוד דבר.

מירב קורן:

אני רק רוצה להוסיף אחרי שדיברנו עשיתי בדיקה עם גיס שלי שהוא ראש מועצה

כבר הרבה מאוד שנים במועצה אזורית שגם משלבת כל מיני סוגים של ישובים

ושם מחזירים עוד הרבה פחות ממה שמחזירה המועצה שלנו לועדים, דרך אגב

מאותו מקום שאנחנו במחלוקת עליו כמה הועדים צריכים, אז זה א'. ב' גם בשאלה

ספציפית איך עושים את החלוקה הצודקת הזאת יש חלוקה שוויונית נקודה אין

שום תיקון ושם דבר זאת אומרת כמה שנתת ככה אתה מקבל וזה מה שהוא מכיר

מכל המועצות שהוא מכיר והוא הרבה שנים בתפקיד הזה. ככה שאני חושבת

שנעשה פה איזה שהוא אקט שמנסה לתקן איזה שהם פערים בצורה מאוד מכבדת

והוגן.

ב.ש.ג עמוד 50 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

אלי ברכה:

אמר שוקי נכון יש פה רצון לתת תמריץ לועדים המקומיים שאין להם עם האגודות

אין להם עסקים שיעזרו להם לפתח עסקים ולא יעמדו מנגד ומילה אחרונה אנדי

והפעם אני אומר טיפה ביקורת אמרתי את זה בפתיח למליאה בכלל, אני לא נוהג

להרים טלפונים ולשכנע בדלת האחורית כל מיני חברי מליאה לכל מיני מטרות אם

מישהו רוצה הסבר יקבל הסבר, אבל יצירה, בוואצפ לשלוח, במייל לשלוח זה

נראה לי תקין אבל לייצר דיאלוג פרטני כדי לשכנע אותם שיצביעו כך או אחרת

לשכנע אותם אני לא יודע לשים את הגבול המדויק אבל אני אגיד לך מה זה עושה,

זה עושה מיד בצד השני קבוצה אחרת של אנשים שאומרת רגע הולכים לשכנע אז

אולי גם אנחנו נתחיל לשכנע וזה מייצר זרמים אחוריים שלא טוב לייצר אותם, מה

שיש להגיד תאמרו אותם במליאה, תאמרו אותם בוואצפ אני ממליץ ככה כל אחד

חופשי לעשות מה שהוא רוצה, תאמרו אותם בשכנוע באימלים אבל הדיאלוג

הפרטני הזה שבו הולכים לשכנע קבוצה כזאת או קבוצה אחרת תייצר קבוצות

שאני משתדל שהיא לא תהיה וגם לא היתה עד עכשיו, זה כל מה שיש לי להגיד

אבל בסופו של יום כל אחד חופשי לעשות את מה שהוא רוצה. זהו חברה אפשר

להצביע, אפשר להתקדם עם התקציב.

אולגה ששקיס:

במילה אחת אני אדבר על ההלוואה כי בלי זה אנחנו לא יכולים להתקדם. שניה

לתקציב פיתוח אתם רואים שתקציב פיתוח לאישור ב – 2019 הוא 0 אני תיכף

אדבר למה, אבל הכנו לכם שקף שתהיו רגועים זה לא שלא נעשה כלום יש לנו את

הפרויקטים שכבר אישרנו, יש פה בעצם רשימה די מכובדת של דברים שהם על

הפרק וכבר אישרנו תקציב, הסיבה שאנחנו כרגע לא מאשרים תקציב פיתוח זה

שבעצם בעקבות תביעה שהיתה לנו לירידת ערך שקיבלנו וכבר הופרשו לנו 9.5

מיליון ₪ מתוך הקרנות שלנו לטובת התביעה, זאת אומרת זה כסף שאנחנו לא

יכולים לגעת בו ואנחנו כרגע נמצאים בשלבים של לגייס 10 מיליון לטובת תשלום

אותה הלוואה ואז בעצם נוכל לנשום קצת. בינתיים יש לנו מה לעשות יש לנו

פרויקטים גדולים על הפרק שהתקציב שלהם כבר אושר בעבר ולכן אנחנו כרגע לא

זה, השקף האחרון. זה בעצם יש פה רשימה אם אתם רוצים אפשר לעבור על זה,

יש את כל הנושא. זה כרגע לא משהו שאתם צריכים לאשר זה רק לידיעה שזה

למעשה הולך להתבצע השנה בלי שום קשר. מה שכן אתם צריכים להצביע על

התקציב כולו. אנחנו בעצם צריכים לעשות הצבעה על כל התקציב, על הנושא של

התמיכות, על הנושא של כוח אדם, ועל הנושא של ההלוואה בנפרד. נעשה קודם

הצבעה על התקציב עצמו, תקציב רגיל לשנת 2019 שמסתכם ב – 127,720 מי בעד?

אנדי וולף:

התקציב הזה כולל את החלוקה של החזרי ארנונה?

אולגה ששקיס:

כן.

אנדי וולף:

אני רוצה להסביר את ההצבעה שלי אני מצביע בעד התקציב באשר ל – 10.585.000

ב.ש.ג עמוד 51 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

שילכו להחזר ארנונה.

מאיר דור:

אתה מתנגד לדבר השני.

אלי ברכה:

אנדי לפי איך שאתה רוצה אתה יכול להצביע בעד ובסוף נרשום הסתייגות אנדי

מסתייג.

הילה טרייבר:

בוא נעשה הצבעה לשיטת של חלוקת ארנונה מי בעד ההצעה שהמועצה הציגה? מי

בעד ההצעה של אנדי שהיתה פה? אוקיי עכשיו אפשר להצביע על התקציב.

אולגה ששקיס:

על התקציב הרגיל זה 127,720 ₪ פה אחד. מי בעד תקציב התמיכות בסכום

,2.209.000 בעד התמיכות? פה אחד. שיא כוח אדם זה בעצם על המשרות.

הילה טרייבר:

התקציב הוא תוספתי זה לא על כל המועצה מחדש, אמרנו את המשרות שאנחנו

פחות או יותר מוסיפים ואתם גם תראו את זה במבנה כוח האדם.

אולגה ששקיס:

גם התקציב הוא תוספתי. יש מתנגדים? נמנעים משהו. הדבר האחרון זה על

ההלוואה שבעצם אנחנו הולכים לגייס, בקשת הלוואה. שניה בואו נסיים את

ההלוואה כי בלי זה אין תב"רים בכלל. 10 מיליון ₪ שאנחנו הולכים לגייס 10

מיליון ₪ כאשר הפריסה מבוקשת היא ל – 10 שנים והתנאי הלוואה היא ריבית

קבועה צמודה למדד, כרגע ההצעה הטובה ביותר עומדת על %1.35 להלוואה הזאת

אני מקווה לשפר אותה, אבל כרגע בנק דקסיה בשלב זה של החיים, אני כבר

מסייגת אני מ... את שני הבנקים והפערים. מי בעד ההלוואה כדי שנרוץ עם זה?

אוקיי תודה רבה.

הילה טרייבר:

יש לנו ועדת בחינה לכוח אדם, ועדת בחינה לכוח אדם זה שאנחנו מגייסים עובדים

יש לנו נציגי ציבור, ושניים מנציגי ציבור זה שניים ששלחנו לכם עכשיו את השמות

שלהם הם היו גם קודם זה חיים יוגב, ו... משפיים לועדת בחינה של כוח אדם,

שאנחנו מגייסים כוח אדם אנחנו מזמינים נציג של משרד הפנים, מנכ"ל מרשות

אחרת ונציג ציבור אין בעיה לאשר אותם כדי שנוכל לקיים בחינות בחינה, צריך

נציג אחד כל פעם ואין בעיה להוסיף עוד לרשימה הלוואי ויהיה לנו עוד שמישהו

לא זמין אבל אלה האנשים שכבר אנחנו עובדים איתם אין בעיה.

ב.ש.ג עמוד 52 מתוך 53

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 3 30/12/2018

סוף הקלטה!

ב.ש.ג עמוד 53 מתוך 53